נושא העבודה: סיקור הסמים באמצעי התקשורת והמדיה.
סמל שאלון: 862589
שם תלמידה: רוני ראובן
תעודת זהות: 322904152
בית ספר: תיכון ''קוגל'' חולון
תוכן עניינים:
1. תקציר
2. מבוא
3. רקע תיאורטי
4. סקירת ספרות באמצעי המדיה
5. מאמר דעה
6. ממצאים מהשטח
7. דיון ומסקנות
8. ביבליוגרפיה
תקציר:
השם שלי הוא רוני ראובן ואני תלמידת י"ב בבית ספר קוגל בחולון במגמת תקשורת. את הפרויקט הקבוצתי שלנו בחרנו לעשות בנושא סמים. בפרויקט שלנו אנו בוחרות להציג את ההשפעה של הסמים על הקרובים שלנו, כלומר, מה עובר על המשפחות והחברים של המכורים לסמים. רצינו שהפרויקט שלנו לא יהיה כמו פרויקט רגיל על סמים שמנסה לשכנע בני נוער למה זה לא בסדר להשתמש בהם, אלא להראות את ההשלכות הקשות שיגרמו להם להסתכל ולהבין- אני לא רוצה לפגוע בקרובים שלי.
את הפרויקט האישי שלי בחרתי לעשות בנושא אופן הסיקור של הסמים בתקשורת, לראות איך התקשורת מציגה את הסמים ואת המשתמשים בה. האם היא מציגה אותם כמו שהם, או נוטה לגרום לנו לחשוב שזה קורה רק במקומות כמו תחנה מרכזית בתל אביב ורק למחוסרי בית ואנשים "בעייתיים".
בחרתי בנושא הזה מתוך עניין אישי שבוער בי בתור בת נוער. אני רואה ומבינה שרבים מהגיל שלי מתחילים להשתמש בסמים ואני חושבת שצריך לשנות את הגישה של "אצלנו זה לא קורה" ולהראות שגם בגיל הזה יש משתמשים רבים. אני חושבת שבעיקר התקשורת מראה את הצד של דרי הרחוב ולא את בני הנוער או אנשים ממקומות שנחשבים ״איכותיים״.
האג’נדה שלי היא להראות את כל סוגי האנשים שמשתמשים בסמים, בזמן שהתקשורת תראה את התחנה המרכזית אני אראה אנשים מהרצליה שמכורים לסמים.
חשוב לי לעשות את זה כדי שאנשים שצופים בחדשות יבינו שיש עוד המון צדדים למצב וכך נוכל לטפל בבעיה האמיתית.
מבוא:
את הפרויקט הקבוצתי שלי בתקשורת אני עושה בנושא הסמים והשלכותיהם. עד כמה הם משפיעים גם על אלה שסובבים אותנו ושגם הם יכולים להיפגע מזה. מה הסכנות שעולות כתוצאה מהשימוש ולמה לא כדאי מלכתחילה להתחיל. בהמשך לפרויקט הקבוצתי, החלטתי שאני עושה את הפרויקט האישי שלי בנושא סיקור הסמים בתקשורת. כשהתחלתי להתעניין בנושא גיליתי שאנחנו רואים רק צד אחד של משתמשים בסמים- דרי הרחוב ונרקומנים, כאלו שהגיעו ממשפחות קשות יום ושהעתיד שלהם היה מבטיח, להיות ברחוב.
הטענה העיקרית שעליה מתבססת עבודתי היא שהתקשורת לא מסקרת מספיק (או כלל לא) צד אחד של משתמשים. אנו נתקלים בסרטונים וכתבות רבות בין אם זה בטלויזיה, באתר או ביוטיוב בנושא הסמים. בסרטונים לרוב לא מוצגים לנו ילד שמגיע ממשפחה מוצלחת.
במהלך העבודה חקרתי כתבות רבות כדי להוכיח את טענתי. יצא לי לראות כתבות רבות על הנרקומנים בדרום תל אביב ועל המצב המזעזע שם. אני מסכימה מאוד שהמצב שם דורש סיקור גדול אך הוא בא על חשבון כתבות אחרות וכתוצאה מכך הציבור לא מודע למה שמתרחש במדינה באמת! כמעט בכל בית יש מישהו אחד לפחות שמשתמש!
מבין כל הממצאים שעלו, אנו מבינים כי אין מספיק (או בכלל) סיקור תקשורתי במדיה ובטלווזיה על מצב הסמים במקומות בעלי מצב סוציו- אקונומי גבוה. אני מסכימה עם כך שיש צורך בסיקור דומיננטי במקומות הללו, מפני ששם מצב המכורים לסמים ולהשפעות שלהם הוא החמור ביותר ומתרחשים שם דברים מזעזעים כתוצאה מסמים, אך לצערי הכתבות הללו באות על חשבון כתבות אחרות שצריכות לדבר על הסמים, שנמצאים ליד כל אחד מאיתנו. מיסגור,זה כל הסיפור. אמצעי התקשורת משתלטים על דפוסי החשיבה שלנו,וזה מסוכן
הסיקור המועט גורם לכך שאין מודעות לאנשים שיש בארץ סמים בכל מקום! הם גורמים לאנשים להאמין שהסמים נמצאים רק במקומות נמוכים! אנו לא מודעים בכלל לעובדה שזה יכול להיות חבר טוב, מכר ואפילו משפחה. אך הנושא הזה לא מדובר בכלל וכך המודעות אליו לא קיימת. חשוב לי שהתקשורת תסקר את נושא הסמים לא רק בדרום תל אביב וכך המודעות תעלה ונוכל לחולל שינוי בעניין הסמים בארץ.
רקע תיאורטי:
הפרויקט האישי שלי עוסק בסיקור הסמים בתקשורת. רבות הפעמים בן אנו נתקלים בכתבות בטלוויזיה או באתרי חדשות שעוסקות בסמים אך תמיד הן עוסקות במצב הסמים בתחנה המרכזית, בדרום תל אביב , איפה שנמצאים כל הנרקומנים והמכורים הקשים, אך כמה פעמים אנחנו רואים כתבות על משתמשים במעמד סוציו- אקונומי גבוה? כמעט ולא. כתוצאה מכך, הציבור אינו מודע למה שהולך סביבו בנוגע לסמים, הציבור לא מודע לעובדה שכל אחד מכיר משתמש בסמים גם אם הוא לא יודע בהכרח שבן האדם משתמש.
במהלך הפרויקט ובסקירת הספרות הזו בכוונתי להוכיח את טענתי ולהראות את היקפי השימוש בסמים בישראל - ולא רק בתחנה המרכזית בתל אביב.
במאמרם של יריב צפתי ויונתן כהן 2007 "תפיסת השפעת התקשורת ולגיטימיות
דמוקרטית" בוחנים את הטענה שהתפיסה כי לתקשורת השפעה חזקה על הציבור עלולה, באופן עקיף, להוביל את מי שרואים את עצמם מופלים לרעה מהסיקור התקשורתי. ההשפעות שתועדו במאמר זה מצביעות על כך שאפילו התנהגויות מושפעות מדימויים ומתפיסות של השפעת המדיה". מכאן אנו מבינים כי לתקשורת יש חלק גדול מדימויים ותפיסות. למשל, ברגע שנראה כי כל הכתבות על הסמים מדברות על דרום ת"א, נווה שאנן ותחנה מרכזית, מה שנבין הוא כי יש סמים רק שם, וזה באמת קורה. המון אנשים בטוחים שיש רק שם סמים.
אמנם מאמר זה אינו מדבר באופן ישיר או עדיף על סיקור הסמים בתקשורת אבל הוא מוכיח בעזרת מחקר שנעשה כי לתקשורת יש השפעה עצומה על דעת הציבור. בנוסף, כל הדברים האקטואליים שקורים, מגיעים לאוזנינו דרך התקשורת. יש לתקשורת כוח עצום והיא בוחרת מה, מתי, איך ואם בכלל לפרסם את הדברים לציבור.
המאמר של ד"ר רנטה גורבטוב ואיריס פלורנטין "בגירים במצוקה קשה ובמצבי משבר" מדבר על תופעת ההתמכרות לסמים, לאלכוהול ולהימורים בישראל ומתאר את האוכלוסיות הנפגעות מהתמכרויות אלה.
הם מסבירים כי יש כמה קבוצות עיקריות של מתמכרים:
"בני נוער עד גיל 18: נוער משתמש קבוע ומכור לסמים המגיע לטיפול נמצא בדרך כלל בשלבי נשירה או יציאה ממערכת החינוך או העבודה ולעיתים קרובות הוא מעורב בפעילות עבריינית ועובר על החוק. בני הנוער בדרך כלל צורכים חומרים פסיכו-אקטיביים בחברותא כחלק מקבוצת השווים.
צעירים בני 19-25: צעירים המשתמשים זמן קצר יחסית, ועדיין אינם סובלים
מניתוק ומבידוד חברתי עמוק. הם אינם מנותקים לחלוטין ממשפחתם, עולמות התוכן שלהם דומים לאלה המאפיינים צעירים בגילם והם בעלי תקוות ושאיפות לגבי עתידם האישי, המקצועי והמשפחתי.
מבוגרים בני 25+ : בני קבוצה זו הם בדרך כלל מדובר מבוגרים המעורבים בשימוש בסמים מגיל ההתבגרות עברו תהליכים של ניתוק ממסגרות חינוך ומשפחה שנים רבות לפני שהגיעו לטיפול."
ממאמרם אנו מבינים כי יש קבוצות רבות ואוכלוסיות שונות המשתמשות בסמים. כל אחד יכול ליפול מסמים ולא בהכרח רק אנשים המגיעים ממצב סוציו- אקונומי נמוך. יש ילדים שמתחילים להשתמש רק כי זה הופך אותם ל"שווים" יותר.
"כיצד מצב סוציו-אקונומי ושימוש באלכוהול קשורים" שנכתב על ידי צוות הפורטל, מסביר בדיוק את מה שאני טוענת, שהשימוש באלכוהול וסמים לא קורה רק במקומות הנמוכים ורק לאנשים שמסלול חייהם היה מוביל לשם בכל מקרה, אלא גם לאנשים המגיעים למצב סוציו- אקונומי גבוה.
הקשר בין מעמד סוציו-אקונומי גבוה לאלכוהול
"אנשים עם מצב סוציו-אקונומי נמוך הם בדרך כלל סטיגמה כמו השיעורים הגבוהים ביותר של צריכת אלכוהול, אך ממצאים רבים הראו כי אנשים עם מעמד סוציו-אקונומי גבוה צורכים כמויות דומות יותר או אפילו יותר של אלכוהול. מבוגרים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר נוטים יותר לעסוק בשתייה צורכים יותר משקאות אלכוהוליים בממוצע מאלה עם מעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר. זאת בשל מגוון של גורמים, כגון הכנסה גבוהה ולכן הם יכולים להרשות לעצמם לרכוש אלכוהול ולעיתים קרובות לעסוק בפעילויות חברתיות יותר שעשויים להיות שותים לעומת אלה של המעמד החברתי-כלכלי הנמוך. על פי מחקר שנערך ב -2016, מצב סוציו-אקונומי אישי היה קשור באופן חיובי למעמד השתייה; כלומר, ככל שההכנסה גבוהה יותר, כך גדל יותר אלכוהול הוא או היא. בנוסף, גברים המתגוררים בשכונות עם מעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר דיווחו על הסתברות גבוהה יותר של שתייה כבדה ושיכרון."
מאמר זה מוכיח קיים קשר בין מעמד סוציו-אקונומי גבוה לאלכוהול, סמים והתמכרויות בכללי מפני שככל שהם מרוויחים יותר, הם יוציאו יותר כסף על סמים ואלכוהול. בנוסף, הם יכולים להיעזר בכסף כדי "לברוח מהמציאות" בעזרת חומרים שונים.
המאמר "סמים ואלכוהול בישראל: נתוני רקע, חקיקה, ופעילות גופי מדינה" אשר נכתב על ידי עדי ענבר, מדבר על היקפי השימוש של סמים ואלכוהול בישראל ובעולם.
היקף השימוש בסמים בישראל- היקף השימוש בסמים בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל הנתונים העדכניים ביותר של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול ( להלן – הרשות ) בנוגע להיקף השימוש בסמים בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל הם מסקר אפידמיולוגי שנערך בשנת 2009 . 11.42 % מקרב 4,657 בני ה- 40-18 שהשיבו לסקר דיווחו כי עשו שימוש לא - חוקי כלשהו בסמים במהלך 12 החודשים האחרונים." במאמר זה ישנם המון נתונים המעידים על כך שהשימוש בסמים נפוץ מאוד בישראל בקרב כל האוכלוסיות.
לסיכום, המאמרים שהבאתי והצגתי מראים את הנתונים על השימוש בסמים בקרב האוכלוסייה כולה, את השפעת התקשורת על דעת הציבור ואת הקשר בין מעמד סוציו- אקונומי גבוה לבין התמכרויות לאלכוהול וסמים.
מכאן אנו מבינים שהתקשורת יכולה להציג עוד הרבה צדדים של המשתמשים בסמים (ראינו כי כמות האנשים גדולה) ולא להראות רק את התחנה המרכזית, כי יש המון משתמשים גם מהרצליה, רמת השרון ועוד. ברגע שהציבור יבין כי יש המון משתמשים ממעמד סוציו - אקונומי גבוה (אפילו יותר ממשתמשים ממעמד סוציו- אקונומי נמוך), אולי תתחיל אכיפה אדוקה יותר של הסמים בישראל. לתקשורת יש כוח עצום ועליה לנצל אותו לטובה.
סקירת ספרות באמצעי המדיה:
אנו נתקלים פעמים רבות בכתבות בטלוויזיה או באתרי חדשות שעוסקות בסמים. ברוב המקרים מדברים על המצב בתחנה המרכזית, בדרום תל אביב , איפה שנמצאים כל הנרקומנים והמכורים הקשים, אך כמה פעמים אנחנו רואים כתבות על משתמשים במעמד סוציו- אקונומי גבוה? כמעט ולא. במהלך הפרויקט ובסקירת הספרות הזו בכוונתי לחקור את אופן הסיקור במדיה,תוך בדיקה מעמיקה בנוגע לרמת האיזון שלו.
מתוך הכתבה של אסף קמר 2019 "ג'ונגל עירוני" אנו שומעים על שגרת החיים הלא פשוטה של תושבי דרום תל אביב. הסיטואציה בה מסתובבים בסמטאות, על המדרכות, ליד מתקני השעשועים ומדשאות, מאות משתמשים וסוחרים ללא הפרעה או טיפול הם מתארים כסיוט יומיומי. "אני חוזרת הביתה מהעבודה ורואה ברחוב לפחות חמש עסקאות סמים בו-זמנית. אני לא יכולה ללכת על המדרכה כי היא מכוסה בג'אנקיז מפחידים. לא ברור אם הם חיים או מתים." כך ר', בת 50, תושבת ותיקה בשכונת נווה שאנן שבדרום תל אביב מתארת את חייה. "תמיד יש איתי גז מדמיע מוכן לשימוש. אני הולכת לגינה עם הילדים, והיא מלאה בנרקומנים שמזריקים או מעשנים חופשי מול הילדים שלי. אז אני צריכה לצלצל למשטרה או לנסות לגרש אותם בעצמי. היו לי סיוטים בלילה שהילדים מצאו מזרק בגינה, הכניסו לפה וחטפו מחלה."
כתבה זו מדברת על המצב המזעזע בשכונת נווה שאנן שנמצאת בדרום תל אביב. הכתבה מתקשרת לעבודה שלי מפני שהיא עוד אחת מתוך כתבות רבת שמדברות רק על מצב הסמים בדרום תל אביב.
כמובן שקורה שם משהו שמצריך סיקור גבוה וחמור מפני ששם קורים הדברים המזעזעים ביותר כתוצאה מסמים, אך הכתבות באות על חשבון כתבות אחרות בנושא סמים במעמד הכלכלי הגבוה ביותר. אנו לא רואים כתבה על איש עסקים שגר בקיסריה ומכור לסמים. וגם אם כן, ממש לא בתדירות גבוהה כמו של דרום תל אביב. חשוב להבין שהסיקור הוא זה שיחולל את השינוי ויעלה את המודעות לכך שאנשים שמכורים לסמים לא נמצאים רק בנווה שאנן אלא נמצאים לידנו ואנו לא מודעים לכך בכלל.
בכתבה של אילן ליאור 2013 "התחנה המרכזית בת"א: עוני, הזרקת סמים לאור יום וסחר בנשים" מדברים על כך שאזור התחנה המרכזית בתל אביב ידוע לשמצה בכל רחבי הארץ. אילן מתאר את המצב בו סיבוב לילי קצר באזור התחנה המרכזית מראה מציאות עגומה: סמים ואלכוהול כמעט בכל פינה, חסרי בית שוכבים על המדרכות ומהגרים אפריקאים חסרי מעש. הוא מסביר כי יש פה סחר חופשי בסמים, הזרקת סמים לאור יום, סחר בנשים ועוד מקרים חמורים.
כתבה זו מתקשרת לפרויקט שלי כי היא גם עוד אחת מתוך מאות כתבות אשר קושרות סמים רק (!) בדרום תל אביב. למרות המצב העגום שקיים שם אין התייחסות למקרים דומים הקשורים לסמים אשר קורים גם בשכונות הטובות של תל אביב, הרצליה, ורמת השרון.
בכתבה הבאה והעדכנית מאוד (2020) של דניאל אלעזר "אנשים מזריקים ברחובות": תיעוד מיוחד של מכת הסמים בדרום ת"א" מדובר על השכנים האומללים בדרום העיר תל אביב אשר .מדווחים על עלייה חדה בנוכחות של נרקומנים באזור, בעסקאות סמים המבוצעות סתם כך ברחובות ובמכורים לסמים המשתלטים על מבנים בשכונות .
"אי אפשר לחיות בפחד כשיש לך סוחרי סמים ששולטים ברחוב שלך. אי אפשר להסתובב ברחובות בלי להיות בתוך ענן 'נייס גאי', אנשים מעשנים ברחובות באנגים, מזריקים". כך מספרת ל', שהחליטה לאחרונה בצעד נואש לעזוב עם בן זוגה והילדים את דרום תל אביב. כבר כמה חודשים שתושבי דרום העיר מדווחים על עלייה חדה בנוכחות של נרקומנים וסוחרי סמים באזור, על עסקאות שמתבצעות ברחוב ומכורים שמשתלטים על מבנים בשכונות.
בכתבה הזו של דניאל אלעזר אנו שומעים על העלייה הגדולה בכמות הנרקומנים בדרום תל אביב. התושבים מתמודדים עם מציאות יומיומית לא קלה בכלל וכבר מגיבים באדישות למקרים לא רגילים בלשון המעטה כמו סיטואציה בה הם הולכים ברחוב ורואים אנשים מזריקים לעצמם.
כתבה זו כמו רבות אחרות מדברת רק על המצב שבדרום תל אביב והיא מחזקת את עמדתי שאומרת שאין מספיק סיקור תקשורתי לסמים בעוד מקומות.
לסיכום, במהלך הכתיבה היה לי חשוב להראות את הכתבות הרבות שמדברות על המצב הנוראי של הנרקומנים והסמים בדרום תל אביב אך לעומתן אף לא כתבה אחת שמסקרת סמים במקומות אחרים בארץ הנחשבים במעמד סוציו אקונומי גבוה יותר. במהלך חיפוש המקורות שלי לכתיבה התייאשתי מהעובדה שכמעט ואין למצוא כתבה שמדברת על סמים במקומות שהם לא שכונות העוני של תל אביב. אנו רואים כאן את המושג "הבניית המציאות" בא לידי ביטוי בכך שהסיקור המועט גורם לכך שאין מודעות לאנשים שיש בארץ סמים בכל מקום! הם גורמים לאנשים להאמין שהסמים נמצאים רק במקומות נמוכים! אנו לא מודעים בכלל לעובדה שזה יכול להיות חבר טוב, מכר ואפילו משפחה. אך הנושא הזה לא מדובר בכלל וכך המודעות אליו לא קיימת. חשוב לי שהתקשורת תסקר את נושא הסמים לא רק בדרום תל אביב וכך המודעות תעלה ונוכל לחולל שינוי בעניין הסמים בארץ.
מאמר דעה:
תארו לעצמכם שאתם נדרשים לחקור נושא שמעניין אתכם באינטרנט, מחפשים משהו מסוים, ולא מוצאים.. מוזר קצת שזה קורה בשנת 2020 כשקיימים מנועי חיפוש ענקיים, נכון? זה מה שקרה לי.
סמים ואנשים עשירים,מבוססים??? האם זה הולך יחד?
תמיד יוצא לי לראות כתבות ארוכות שמתארות עד כמה נוראי המצב של הנרקומנים בדרום תל אביב, כמה סמים מוכרים שם ואיזה, מה המשטרה עושה כדי לטפל בהם ועד כמה הם מסוכנים.
לכן החלטתי לחפש כתבה מסוג שונה, לא עוד אחת שמדברת על הסמים במקומות הכי נמוכים, עם מצב סוציו- אקונומי נמוך ואנשים שגם ככה, לא תוכנן להם עתיד מזהיר- אלא כתבה שמדברת דווקא על האנשים החזקים, העשירים, אלו שהעתיד שלהם כנראה היה נראה מוצלח ובכל זאת נפלו לסמים.
ומה מצאתי? כלום! אף לא כתבה אחת. מאכזב.יותר מכך-מכעיס!!
מה שהביא אותי להחלטה לחקור את הנושא, שהרי לא הגיוני שכל הכתבות בנושא הסמים הן מנקודת מבט של נרקומנים. שאלתם את עצמכם פעם מדוע זה כך?
התחלתי לחקור את הנושא כדי להבין למה קיים חוסר איזון בין שני הרכיבים ועד כמה זה משפיע עלינו, אלו שצורכים את החדשות. הבנתי כי התקשורת מעצבת ומבנה את המציאות לפיה, אנשים בטוחים שהסמים נמצאים רק במקומות ה"נמוכים" ולא מודעים לכך שהם נמצאים ממש מתחת לאף שלנו!
אני מסכימה עם כך שיש צורך בסיקור דומיננטי במקומות הללו, מפני ששם מצב המכורים לסמים ולהשפעות שלהם הוא החמור ביותר ומתרחשים שם דברים מזעזעים כתוצאה מסמים, אך לצערי הכתבות הללו באות על חשבון כתבות אחרות שצריכות לדבר על הסמים, שנמצאים ליד כל אחד מאיתנו. מיסגור,זה כל הסיפור. אמצעי התקשורת משתלטים על דפוסי החשיבה שלנו,וזה מסוכן. אנו לא נחשפים לתופעות על אנשי עסקים שגרים בקיסריה,חיים בעשירון העליון, וכן-מכורים לסמים!!! חשוב להבין שהסיקור הוא הוא שיחולל את השינוי ויעלה את המודעות לכך שאנשים המכורים לסמים לא נמצאים רק בנווה שאנן, אלא בתוכנו, בכל מקום, ואנו לא מודעים לכך כלל.
ממצאי מהשטח:
אציג להלן את הממצאים והעובדות שעלו מתוך ארבעה ממרכיבי עבודת החקר:
המאמרים שהצגתי ברקע התיאורטי מראים את הנתונים על השימוש בסמים בקרב האוכלוסייה כולה, את השפעת התקשורת על דעת הציבור ואת הקשר בין מעמד סוציו- אקונומי גבוה לבין התמכרויות לאלכוהול וסמים.
מכאן אנו מבינים שהתקשורת יכולה להציג עוד הרבה צדדים של המשתמשים בסמים (ראינו כי כמות האנשים גדולה) ולא להראות רק את התחנה המרכזית, כי יש המון משתמשים גם מהרצליה, רמת השרון ועוד. ברגע שהציבור יבין כי יש המון משתמשים ממעמד סוציו - אקונומי גבוה (אפילו יותר ממשתמשים ממעמד סוציו- אקונומי נמוך), אולי תתחיל אכיפה אדוקה יותר של הסמים בישראל. לתקשורת יש כוח עצום ועליה לנצל אותו לטובה!
במהלך סקירת הספרות במדיה, ניתן לראות את הכתבות הרבות שמדברות על המצב הנוראי של הנרקומנים והסמים בדרום תל אביב אך לעומתן אף לא כתבה אחת שמסקרת סמים במקומות אחרים בארץ הנחשבים במעמד סוציו אקונומי גבוה יותר. במהלך חיפוש המקורות שלי לכתיבה התייאשתי מהעובדה שכמעט ואין למצוא כתבה שמדברת על סמים במקומות שהם לא שכונות העוני של תל אביב. אנו רואים כאן את המושג "הבניית המציאות" בא לידי ביטוי בכך שהסיקור המועט גורם לכך שאין מודעות לאנשים שיש בארץ סמים בכל מקום! הם גורמים לאנשים להאמין שהסמים נמצאים רק במקומות נמוכים! אנו לא מודעים בכלל לעובדה שזה יכול להיות חבר טוב, מכר ואפילו משפחה. אך הנושא הזה לא מדובר בכלל וכך המודעות אליו לא קיימת. חשוב לי שהתקשורת תסקר את נושא הסמים לא רק בדרום תל אביב וכך המודעות תעלה ונוכל לחולל שינוי בעניין הסמים בארץ.
כמה ממצאים שעלו מתוך הראיונות שעשינו ברמה הקבוצתית:
דומיניק שרמן, בחור בן 25 מהרצליה , זוכה תכנית "2025" והשתתף בתכנית "סליחה על השאלה" בכאן-11 בנושא מכורים נקיים מסמים. את דומיניק ראיינו בבית ספרנו בתור מכור לשעבר שיעביר את נקודת המבט שלו על נושא הסמים מתוך סיפורו האישי.
בחרנו לפנות לדומיניק מפני שהכרנו את הדמות שלו, ושמענו חלק מהסיפור שלו "בסליחה על השאלה". הסתקרנו לגלות מעבר למה שהוא סיפר שם, לדעת לפרטי פרטים עליו ועל סיפורו המרתק.
במהלך הראיון דומיניק סיפר לנו על הפעם הראשונה בה השתמש, מי נתן לו לנסות את הסם וגילה לו את העולם הזה. איך הוא התמודד,אילו קשיים היו לו ומה התרחש בליבו לאורך כל השנים בהם השתמש, ואיך חייו השתנו.
הוא סיפר לנו על הגמילה הקשה שלו, על מי היה לצידו ומה היה המניע שלו להתחיל תהליך גמילה.
הדבר שהכי השפיע עלינו מהראיון איתו הוא הגמילה שחווים לאחר השימוש בסמים ועד כמה שהדבר הזה רודף אותך אחר כך. דומיניק החליט לנתק קשר עם רוב האנשים שהיו בחיים שלו בתקופה שהיה מכור לסמים. לאחר הגמילה הוא החליט להתחיל חיים חדשים ונקיים. אך, גם בימים אלו הוא עדיין לא שותה אלכוהול או מעשן סמים בשביל לא להיגרר שוב להתמכרות. הסמים גרמו לו להגיע למקומות נמוכים מאוד בחיים שלו שאף אחד לא יכול לתאר לעצמו לכן הבנו שגם אם והתמכרת לסמים הגמילה שתחכה לך תיהיה הדבר הקשה ביותר שתנסה לעשות בחיים שלך ומשאיר בך צלקות עמוקות שיזכירו לך בכל יום מחדש את הדבר גרוע ביותר שקרה לך.
אילי לב היא אמא של עומר לב- בן 25 מגן יבנה שמת בדצמבר 2019 בגלל התמכרות לסמים ונמצא מחוסר הכרה בביתו בגלל שצרך כמות גבוהה של תרופות כנגד הסמים (אופיואיד שגם הוא נחשב כסוג של סם ממכר). את אילי ראיינו בפברואר בבית ספרנו כדי שתראה לנו את נקודת מבטה בתור אמא לבן שנפטר. רצינו לדעת איך היא התמודדה עם המוות של עומר והאם היא הייתה מודעת לשימוש של עומר בסמים.
אילי לא ציפתה בחיים שדבר כזה יקרה לו והוא יאבד את חייו בעקבות הסמים.
היא הסבירה שהוא בא מבית טוב, לא היה חסר לו כלום ובעצם עומר "נפל לתוך בור של סמים", שאם הייתה לו את ההבנה והמודעות להשלכות של הסמים זה לא היה קורה.
היא סיפרה על ההתמודדות האישית שלה ושל המשפחה. זהו אובדן גדול לכולם ולכולם לוקח זמן להתמודד ולהתגבר על המוות של עומר.
כשעומר היה בבית חולים אילי פגשה רופאה שאמרה לה כי בכל יום מת בישראל בן נוער אחד מסמים. אילי סיפרה לנו כי למרות המודעות לסמים ולהתמכרות אנשים לא מבינים באמת את המשמעות של ההתמכרות. הם לא מבינים שאפשר למות מזה ולהשאיר את הסובבים והקרובים אלייך עם אובדן גדול מאוד.
אילי פועלת כרגע להנצחתו ולהגברת המודעות לבעיית השימוש בסמים ואלכוהול בישראל. היא רוצה להעיר את האנשים למציאות שקיימת כרגע בישראל שבו אין בית שלא נגוע בסמים.
במהלך הסקרים הכמותיים, עלו כמה עובדות חשובות ומעניינות:
לאחר הסקר שערכנו יצאנו ממנו עם 2 מסקנות עיקריות שחידדו לנו דברים חשובים להמשך הפרוייקט. הנתון הראשון הוא שיש המון אנשים שמכירים אנשים שמתו ונפגעו נפשית מסמים. בהתחלה כשכתבנו את הסקר לא תיארנו לעצמנו שיש הכרה כזו גדולה לאנשים שמתו בגלל השימוש בסמים. היינו בטוחות שהתוצאות יצאו נמוכות יותר, לכן הופתענו מאוד כשגילינו על זה. המסקנה שאיתה יצאנו היא שמוות עקב שימוש גדול בסמים הוא דבר נפוץ ושיש המון אנשים שהכירו בעברם אנשים שהסמים גרמו להם לפגיעה רבה כל כך שגרמה להם לסיים את חייהם.
הנתון השני שהפתיע אותנו היה כמות הכסף שאנשים מוציאים בחודש על אלכוהול/ סיגריות/ סמים. רוב האנשים שענו על הסקר ענו כי הם מוציאים יותר מ-1000 שקלים בחודש על מוצרים אלו. לא ציפינו שכמות אנשים כזו גדולה של אנשים מוציאים כל כך הרבה כסף בחודש אחד. בסופו של דבר הכסף מצטבר וככל שעוברים החודשים הכסף סוג של "מתבזבז" שניתן להשקיע אותו בדברים חשובים יותר. המסקנה העיקרית היא שלרוב האנשים לא אכפת להוציא כל כך הרבה כסף בחודש בגלל ההתמכרות הבלתי פוסקת שלהם.
לסיכום, מבין כל הממצאים שעלו, אנו מבינים כי אין מספיק (או בכלל) סיקור תקשורתי במדיה בטלוויזיה על מצב הסמים במקומות בעלי מצב סוציו- אקונומי גבוה. יש צורך בסיקור דומיננטי במקומות הללו, מפני ששם מצב המכורים לסמים ולהשפעות שלהם הוא החמור ביותר ומתרחשים שם דברים מזעזעים כתוצאה מסמים, אך הכתבות הללו באות על חשבון כתבות אחרות שצריכות לדבר על הסמים, שנמצאים ליד כל אחד מאיתנו. מיסגור,זה כל הסיפור. אמצעי התקשורת משתלטים על דפוסי החשיבה שלנו,וזה מסוכן.
דיון ומסקנות:
במהלך הפרויקט הקבוצתי אותו אני מבצעת עם חברותיי לכיתה בנושא הסמים ודרכים למניעתם, התבקשתי לערוך עבודה אישית על נושא אישי שמעניין אותי מתוך נושא הסמים שהוא בעצמו גדול.
לאחר מחשבה החלטתי שהנושא שאעשה עליו את עבודת החקר האישית שלי והוא הסיקור התקשורתי של הסמים.
במהלך כל העבודה חקרתי באתרים, כתבות, מאמרים וסרטונים כל דבר שיכול לעזור לי למצוא תשובות לשאלות שלי- למה מסקרים רק את הנרקומנים בדרום תל אביב והתחנה המרכזית במקום להראות לנו שסמים יכולים (וגם נמצאים) להיות בכל מקום?
מתוך כל הדברים שמצאתי, ניתן להבין כי צדקתי והתקשורת אכן מסקרת רק מקום ספציפי. אני בהחלט מסכימה כי מקומות כאלה (דרום תל אביב) דורשים סיקור רציני, אך הסיקור הזה בא על חשבון סיקור מקומות אחרים שעליהם הציבור לא יודע - בגלל שאין סיקור. מצאתי בעבודת החקר כי לתקשורת יש חלק גדול בדברים שהציבור יודע מה שנותן לה כוח עצום להחליט מה היא רוצה שהציבור ידע או לחילופין לא ידע.
בנוסף, מצאתי כי כל הכתבות במדיה הן רק (!) על המצב בדרום תל אביב. גם לאחר חיפוש של שעות בכל האתרים, לא מצאתי אף כתבה על איזשהו משתמש מהרצליה, רמת השרון או צפון תל אביב. דבר זה גורם לאנשים לחשוב ששם לא נמצאים סמים כלל, אך באחד המאמרים שחקרתי מצאתי קשר בין הסמים לכסף- "מבוגרים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר נוטים יותר לעסוק בהתמכרויות למיניהן בממוצע מאלה עם מעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר." זהו נתון מלחיץ והוא דורש התייחסות רצינית. וכמובן שגם יש ליידע את הציבור כי הבעיה קיימת בעיקר במקומות עם מצב סוציו אקונומי גבוה ולא נמוך כמו שכולם בטוחים בגלל הסיקור הלא- מאוזן והמטעה.
מידע נוסף וחשוב שקיבלתי הוא מהסקרים שביצענו, הכמותי והאיכותי. בהתיחס לסקר האיכותי, בו ראיינו 2 אנשים שונים שבאים מעולמות שונים ומייצגים דברים כל כך נכונים בעבודה שלי הם דומיניק שרמן ואילי לב. דומיניק גדל עם אמא נרקומנית ואלכוהליסטית וללא אבא, מה שלקח אותו ישר לחיי הפשע והסמים, הוא נולד לזה וראה בזה את העתיד שלו (התנסה בסמים בפעם הראשונה בגיל 9). לעומתו, אנו רואים את אילי, אמא של עומר. עומר ז"ל נפטר בעקבות שימוש בסמים. השוני בין דומיניק לעומר הוא המקום והמצב הסוציו- אקונומי ממנו הגיעו. דומיניק הגיע מבית שבור ועומר הוא בן בית במצב סוציו אקונומי גבוה עם הורים שתמיד איפשרו לו הכל, הוא היה ילד חכם ומרשים, כובש ומצחיק. דומיניק ועומר הם ההוכחה שמצב סוציו אקונומי לא קשור לכלום!! ושסמים נמצאים בכל מקום! מתחת לעיניים של כולנו! כל אחד מכיר משתמש גם אם הוא לא יודע את זה! זה מידע חשוב מאוד כי אם לא נדע אותו, לא נדע שבכלל יש צורך לאכוף.
לסיכום, אני חושבת שבמהלך כל עבודת החקר הוכחתי את טענתי כי סיקור התקשורת לא מאוזן בנושא הסמים, ועכשיו כל מה שנותר לעשות זה לשנות, וזה אפשרי. במשך כל העבודה שלי, הנקודה המהותית והמרכזית ביותר הייתה כי הסיקור התקשורתי הוא דבר עצום, גדול, חשוב והכרחי אך, הוא לא מבצע את עבודתו כמו שצריך ולא מנצל את כוחו העצום לטובה. אנשים לא ינסו לפתור בעיה אם הם בכלל לא יודעים שהיא קיימת. וזוהי נקודה שכולנו צריכים להבין ורק כך נוכל לשנות לטובה.
אני מקווה שכתוצאה מעבודתי, התקשורת תתחיל לסקר באופן מאוזן הרבה יותר, וזה יגרום רק לדברים טובים.
לכל אחד מאיתנו יש את הקול הקטן שמדבר בתוכו ואומר לעצמו "אצלי זה לא יקרה", את המשפט הזה גם אמרה אילי לב והיא לא ציפתה לקבור את בנה הצעיר וזה מוכיח לנו שזה הזמן לשנות, בשבילנו, בשביל הסביבה שלנו ובשביל הדור הצומח פה. זה הזמן לסיבה טובה ובטוחה יותר.
ביבליוגרפיה:
לעזר, ד (2020) "אנשים מזריקים ברחובות": תיעוד מיוחד של מכת הסמים בדרום ת"א". כאן
https://www.kan.org.il/item/?itemid=64720
זומר, ד (2019) "דרום תל אביב בקריז: סוחרי הסמים השתלטו מחדש על דרום העיר", כלכליסט.
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3775704,00.html
כהן, י וצפתי י (2007) "תפיסת השפעת התקשורת ולגיטמיות דמוקרטית" רשות 2.
ליאור, א (2013) "התחנה המרכזית בת"א: עוני, הזרקת סמים לאור יום וסחר בנשים", הארץ.
https://www.haaretz.co.il/news/law/1.1897598
מליס כהן א( 2010) "סמים אינם מבדילים בין המפורסמים והאנונימיים". כרמל.
ענבר, ע (2015) "סמים ואלכוהול בישראל: נתוני רקע, חקיקה, ופעילות גופי מדינה" הכנסת.
https://m.knesset.gov.il/Activity/Info/MMMSummaries19/Drugs.pdf
פלורנטין, א וגורבטוב, ר (2009) "בגירים במצוקה קשה ובמצבי משבר". סקירת השירותים החברתיים.
צוות הפורטל (2018) "כיצד מצב סוציו-אקונומי ושימוש באלכוהול קשורים" פורטל נחילה.
https://rehabilitation.co.il/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%9E%D7%A6%D7%91-
קמר, א (2019) "ג'ונגל עירוני" ווינט.