נושא העבודה: הסטיגמות והסטריאוטיפים בחברה הסובבים סביב עולם הסמים
סמל שאלון: 862589
שם תלמידה: ליאור הררי
תעודת זהות: 212288146
בית ספר: תיכון ״קוגל״ חולון
תוכן עניינים:
-
תקציר
-
מבוא
-
רקע תיאורטי
-
סקירת ספרות באמצעי המדיה
-
מאמר דעה/ עמדה
-
ממצאים מהשטח
-
דיון ומסקנות
-
ביבליוגרפיה
תקציר:
היי, קוראים לי ליאור הררי, אני תלמידת י"ב בבית ספר קוגל בחולון. הפרויקט שלנו הוא בנושא סמים. הראנו מספר נקודות מבט- של אנשים שנגמלו מסמים, משפחות לאנשים שהלכו לעולמם מסמים, גורמים מקצועיים. לדעתי הנושא מאוד אקטואלי, הוא נמצא פה תמיד מתחת לשטיח ואף אחד לא מתייחס אליו בחיי היום יום העמוסים.
רציתי להתמקד , לחקור ולשבור את נושא הסטיגמות והסטריאוטיפים בחברה שסובבים סביב עולם הסמים, מה שלא התמקדנו בו בתור קבוצה. לרוב אנו נוטים לחשוב (לא במכוון) שאנשים שנקלעים לסמים, בין אם קשים ובין אם קלים- ממקום נמוך בחיים. ואני לא מדברת רק על מצב נפשי, אלא סוציואקונומי. רוב האנשים משוכנעים שרק אנשים משכונות עוני, שהמצב הכלכלי שלהם נמוך נקלעים לסמים מתוך מקום של תסכול, של חברה לא טובה סביבם, אבל העניין הוא לא בהכרח כזה. במהלך השנה ראיינו אם לבן שנפטר משימוש בסמים, היא סיפרה לנו כמה מוצלח הוא היה, כמה המצב הכלכלי שלהם היה טוב, כמה החברים שלו היו ילדים טובים מבית טוב.
בנקודה הזו הבנתי שכל אחד, אבל כל אחד יכול ליפול לסם. גם אנשים שבחיים לא חשבנו שיתנסו בסמים.
המטרה שלי בעבודה היא לשבור את הסטיגמות שמודבקות בנושא, לחולל שינוי במחשבה של רוב האוכלוסיה, לשנות את התדמית והתיוג של האנשים שמכורים לסמים ולהראות שכמעט בכל בית יש אדם שהתנסה בסמים ואנחנו אפילו לא מודעים לכך, הייתי רוצה להעלות למודעות שגם בשכונות הכי נחשבות, גם בבתים הכי טובים ומחבקים ניתן ליפול לסם, וכשאני אומרת ליפול אני לגמרי מתכוונת. כי ברגע שפותחים לו דלת הוא יכול להפיל אותנו בשנייה.
לדעתי נושא הסטיגמות והידע של אנשים על הסמים לא מספיק בעל מודעות. כן, גם שזו נשמעת טעות, בני נוער לא מתעניינים בהרצאות בבית הספר בנושא סמים, זה לא מה שיגרום להם להפסיק לעשן\לשתות אלכוהול וגם לא ימנע מהם לנסות כל סם.אני רוצה לתת תשובה אמיתית וכנה, מכל נקודות המבט, מכל אוכלוסיה במצב כלכלי שונה, לשאלה הכל כך חשובה- למה אנשים מנסים את הסמים?אילו אנשים מנסים? מה גורם להם לנסות? האם זה ממקום של סקרנות\עצב\פחד או אפילו שיעמום ובריחה מהמציאות ?
מבוא:
הסטיגמות והסטריאוטיפים בחברה בנוגע לעולם הסמים
בעבודה הקבוצתית שלנו בחרנו בנושא הסמים. מה ההשפעות של הסמים, לאן השימוש בסמים יכול להוביל, איך הם משפיעים על בני המשפחה ועל הקרובים, וחקרנו מנקודות מבט שונות.
בעבודתי האישית בחרתי לחקור את נושא הסטיגמות והסטריאוטיפים בחברה בנוגע לסמים.
לרוב, כשאשאל אתכם מי לדעתכם משתמש בסמים, אתם תגידו לי שאלו אותם אנשים הנמצאים במצב סוציו-אקונומי נמוך או אנשים מבתים קשים עם סיפור חיים לא נחמד במיוחד. הטענה המרכזית העולה מעבודתי היא שהמצב בפועל לא באמת כזה.
בימינו, כמעט בכל בית נמצא אדם שהתנסה בסמים. אנשים איכותיים ״מן השורה״ נופלים לעולם הסמים ומוצאים את עצמם בבור ללא תחתית.
העניין הבלתי נתפס לעיני רוב החברה הוא שעולם הסמים הוא עולם תובעני וגדול משחושבים.
אם אדם בחר להשתמש היום ולנסות, הוא לא יודע מה יקרה מחר. איך הגוף יגיב לזה, מה זה יעשה לו ואיפה הוא ימצא את עצמו בסופו של דבר.
רוב האנשים ובמיוחד הורים לילדים בטוחים שלהם זה לא יקרה.
המסר שאני באה להעביר הוא שהנפילה הזאת יכולה לקרות לכל אחד, בכל בית,בכל בית ספר ובכל מקום עבודה ושהשימוש בסמים לא נמצא רק אצל אנשים קשי יום עם מצב כלכלי נמוך או משכונות עוני.
לאורך המחקר האישי שלי העמקתי בעזרת מאמרים וכתבות. בזכות קריאה מעמיקה במאמרים הסקתי מסקנות חשובות לעבודתי וראיתי אם באמת הטענה שלי קיימת ונמצאת ״בשטח״.
מסקנה עיקרית העולה מן המאמרים היא שמצב צריכת הסמים בישראל הולך ומתגבר ומתווספים שלל של משתמשים מידי יום. בנוסף, שתופעת הסמים עוברת מאחד לשני ושהסטיגמה שסמים נמצאים רק אצל אנשים בעלי מצב סוציו אקונומי נמוך לא נכונה.
חקרתי גם את הנושא בתקשורת וברשת. מצאתי מקרים מזעזעים בכתבות בהן נמצאות הוכחות לכך שסמים מגיעים גם לאנשים שלא עלה בדעתינו שהם אלו שיתנסו ויפלו לעולם הנורא הזה.
במהלך העבודה על הפרויקט כקבוצה ראיינו אנשים שהציגו נקודות מבט שונות מתוך עולם הסמים. ראיינו את דומיניק שרמן שהיה מכור 13 שנים לסמים ואת אילי לב , אם לבן שנפטר מסמים כדי להראות נקודת מבט נוספת ואיך הסמים פוגעים גם במשפחה. בנוסף לראיונות, פיתחנו סקר ובו שאלנו מגוון שאלות על עולם הסמים. באמצעות הממצאים מצאנו כי הרבה אנשים הכירו בחייהם אנשים שמתו משימוש בסמים ואנשים שנפגעו עקב שימוש בסמים ולכן אני חושבת שהנושא שלי חשוב מאוד כדי להעלות את המודעות בקרב האוכלוסיה שכל אחד יכול להגיע לעולם הסמים ולהתמכר.
התקשורת העלתה לסדר היום את הנושא והפתיעה אותי לטובה כשהציגה מקרים בהם סלבס ו״ילדים מבית טוב״ שמשתמשים בסמים, לעומת הרשויות הגדולות והמוכרות שמשדרות בטלוויזיה ומראות בצורה מזערית ולא פרופורציונלית מה באמת קורה בעולם הסמים וכמה המצב גדול מכפי שחשבנו.
רקע תיאורטי:
סקירת הספרות שלי תעסוק בנושא הסטיגמות והסטריאוטיפים בחברה הסובבים סביב עולם הסמים. רוב האנשים בחברה נוטים לחשוב כי רוב בני האדם שמתמכרים לסמים הם בעלי מצב כלכלי נמוך אך המצב בפועל הוא לא כזה ולכן בחרתי להציג את הטענה שלי בעזרת מספר מאמרים.
המאמר הראשון הוא של איריס פלורנטין וד״ר רנטה גורבטוב( 2009) המציגות במאמרן בגירים במצוקה קשה ובמצבי משבר את העובדה שצעירים בגילאי 18-25 המשתמשים בסמים זמן קצר יחסית , אשר אינם סובלים מניתוק ובידוד חברתי עמוק ולא מנותקים ממשפחתם בעלי תקוות ושאיפות לגבי עתידן האישי,המקצועי והמשפחתי ועולמות התוכן שלהם דומים לאלה המאפיינים צעירים בגילם. חלק מהצעירים הללו מצויים בשלב שבו הם אינם משוכנעים עדיין כי בעיית הסמים מפריעה להם בהתפתחות האישית,ורבים מהם סבורים כי החברה איננה מתייחסת אליהם כאל סוטים מהנורמה.רב בני הקבוצה משתמשים בעיקר בקנביס,בחומרים הגורמים להזיות ובחומרים מעוצבים הכוללים מגוון סמים ממריצים סינתטיים. מה שמעיד על העובדה שצעירים שלא נמצאים בבתים הרוסים או במצב כלכלי נמוך גם מתמכרים לסמים ולא מודעים בכלל לבעיה הזו. הם חיים עם העובדה הזו בשלום ולא חוששים מפני ההשלכות ומה שיכול לקרות להם עם זמן השימוש.
מאמר נוסף הוא של צוות פורטל גמילה 2018 המציגים בצורה מדוייקת ומקבילה לנושא שלי במאמרם : "כיצד מצב סוציו אקונומי ושימוש באלכוהול קשורים" ואומרים שאנשים עם מצב סוציו-אקונומי נמוך הם בדרך כלל סטיגמה כמו השיעורים הגבוהים ביותר של צריכת אלכוהול, אך ממצאים רבים הראו כי אנשים עם מעמד סוציו-אקונומי גבוה צורכים כמויות דומות יותר או אפילו יותר של אלכוהול.
מבוגרים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר נוטים יותר לעסוק בשתייה וצורכים יותר משקאות אלכוהוליים בממוצע מאלה עם מעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר. זאת בשל מגוון של גורמים, כגון הכנסה גבוהה וכך הם יכולים להרשות לעצמם לרכוש אלכוהול. מאמר זה מתאים בצורה המדוייקת ביותר לתיאוריה שלי- מצב סוציו אקונומי נמוך הוא סטיגמה שלא מתאימה בהכרח ופוסלת את המציאות בה אנשים עם מצב סוציו אקונומי גבוה לא יצרכו אלכוהול או במקרה שלנו-סמים. יש לציין שצריכת הסמים והאלכוהול בציבור דיי מקבילה ולכן בחרתי במאמר זה.
עם זאת, מאמר מאת סיוון פרנס מדבר על שימוש בסמים בגיל ההתבגרות- לזהות את הסכנה בזמן מדבר על הסכנות שיש בגיל ההתבגרות לגבי כלל בני הנוער. פרנס מסבירה שפעמים רבות ילדים "נגררים" אחר אחרים רק כדי לחוש השתייכות, מה שמוביל לא פעם להתנסויות מסוכנות כגון שימוש באלכוהול, סמים והתנהגויות אלימות. המצב נעשה היום שכיח יותר ויותר לאור הזמינות הרבה של הסמים והאלכוהול והחיפוש המתמיד אחר ריגושים. אחד הקשיים של ההורים למתבגרים הוא לחדור לעולמם של הילדים. הסתגרות בחדר ומידור ההורים מהחיים, הם מאפיינים נורמטיביים של הגיל הזה ועל ההורה מוטלת האחריות להיות "עם אצבע על הדופק" - לנסות ולהבין מה קורה בחיי הילד ולנסות לשמור על תקשורת ישירה ופתוחה על אף הקושי. לפי מאמר של פרנס אנו יכולים להבין שהנגישות היום לסמים רבה יותר מתמיד ושהשימוש בהם נעשה נפוץ יותר אצל בני הנוער בעקבות זה.
כמו כן,מנקודת מבט נוספת, מציגים פרופ' שמואל שולמן וד"ר סופי וולש – אוניברסיטת בר אילן 2012 במאמרם
טיולי תרמילאים – חוויה של גיבוש זהות או של בלבול ואובדן דרך שבשנים האחרונות יותר ויותר צעירים בשנות העשרים לחייהם יוצאים לטיול ממושך באזורי עולם שונים, על פי רוב לאחר שירות צבאי הנמשך בין שנתיים לשלוש שנים. במהלך הטיול מתנסים צעירים אלו בחוויות שונות, ביניהן גם כאלו אשר עלולות לחשפם לסיכונים פיזיים ונפשיים כאחד, דוגמת שימוש בסמים שונים וכניסה למצבים מסוכנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להבין טוב יותר את היקף ההסתכנות – שימוש בחומרים ממכרים. כך שצעירים רבים אמנם יוצאים לטיול במטרה לגבש את אישיותם ולחוות אך הם גם מסתכנים בכך שהם יכולים לפצוע את הנפש שלהם לא בכוונה תחילה בגלל שימוש בסמים שנפוץ בטיולים מסוג זה. עובדה זו שוב מציגה בפנינו את האופציה שגם צעירים שיצאו מהתיכון עם תעודת בגרות ושירתו בצבא מסכנים את עצמם באותה מידה בה אנשים משכונות עוני שעברו חיים קשים מסכנים את חייהם. הגוף הוא אותו גוף, הסם הוא אותו סם שממכר ולכן הוא פוגע בכל אדם כמעט באותה מידה ויכול להוביל במקרה הכי גרוע וחמור- למוות.
לסיכום, בסקירת ספרות זו הצגתי נתונים רבים על עולם הסמים שרוב האנשים כנראה לא ידעו עליהם מפני שברוב המקרים , שיעלה נושא הסמים בקרב האוכלוסיה או בשיח אקראי, רוב האנשים יחשבו ישר על נרקומנים, אנשים עניים ומסכנים משכונות עוני, ואפילו על בני נוער בסיכון ולעולם לא יחשבו על אנשים ממעמד גבוה עם כסף, על אנשים ששירתו במסלולים יוקרתיים בצבא ועל בני נוער עם מצב סוציו אקונומי יציב ומשפחה תומכת.
לכן, כולי תקווה שהמודעות על עולם הסמים בקרב האוכלוסיה כולה תעלה , שאנשים יהיו ערניים יותר לבני המשפחה והחברים שלהם וידעו שלא רק האנשים שהם חושבים ומכירים מתוך כתבות שתקשורת הציגה בפניהם משתמשים בסמים ונופלים לעולם הסמים, אלה שלכל אחד זה יכול לקרות וצריך להישמר ולשמור על היקרים והקרובים לנו ולהיות עם יד על הדופק בכל רגע נתון.
סקירת ספרות באמצעי המדיה:
בסקירת הספרות אציג את נושא הסטיגמות והסטריאוטיפים בחברה שסובבים סביב עולם הסמים
(סטריאוטיפים הם תמונות בראשנו המציירות ומארגנות את העולם החברתי בצורה שתואמת את הערכים והאמונות שלנו. הם חלק בלתי נפרד ובלתי נמנע מהחשיבה האנושית) לרוב אנו נוטים לחשוב (לא במכוון) שאנשים נקלעים לסמים, בין אם קשים ובין אם קלים- ממקום נמוך בחיים. ואין כוונתי רק למצב נפשי, אלא סוציואקונומי. רוב האנשים משוכנעים שרק אנשים משכונות עוני, שעברו סיפור חיים קשה ונמצאים במצב כלכלי נמוך נקלעים לסמים מתוך מקום של תסכול, של חברה לא טובה סביבם, אבל העניין הוא לא בהכרח כזה בכלל.
שלושה אמצעי מדיה שמתקשרים לנושא שלי באופן הבא:
דוגמא לכך היא סיפורה של אילי לב,אמו של עומר לב ז״ל שנפטר משימוש בסמים. נשבר הלב: כך איבדתי את בני עומר בתכבה אנו נחשפים לסיפורו קורע הלב של עומר לב, צעיר בן 25 מגן יבנה, התמודד עם בעיית התמכרות לסמים, אך דווקא כשנראה היה שהמצב משתפר, התמוטט בבית לאחר שימוש בתרופות מרשם. משפחתו החליטה לתרום את איבריו. במהלך הכתבה מספרת אימו אילי על בנה ששבה את כל מי שפגש, גם בתקופות הכי קשות, ועל תחושת הפספוס: “העולם הפסיד את עומר”. אילי מספרת שהיום התמכרות לסמים היא לא בעיה שנוגעת רק בילדי שוליים, זה תופס גם את ‘ילדי השמנת’ כביכול ושהסמים לא פוסחים על אף אדם. סיפורו של עומר הוא הסיפור ״המושלם״ השובר כל סטיגמה וסטריאוטיפ בנוגע לעולם הסמים ומראה שגם נער מוצלח ושאפתן יכול להגיע לסוף מצער כמו של עומר. בכתבה אמו פונה לרגש של הקוראים ומבקשת מהם להיות ערים ומודעים יותר לתופעת הסמים.
היא בטוחה שאם יהיו יותר משפחות שידעו לאן לפנות ולאבחן את הבעיה בזמן, אז יהיה יותר סיכוי לנצח את ״המחלה״-שימוש בסמים. בגלל זה כיום היא נרתמת לזה, וחושבת שצריך יותר לדחוף למודעות את תופעת ההתמכרות לסמים.
כמו כן, בר סגה 2018 מאתר פנאי פלוס מציג יובל המבולבל לא לבד: הסלבס שהסתבכו עם סמים ,תחת הכותרת סמים קטנים סלבס גדולים (מתוך הכתבה) ,סגה מציין את השמות של יהודה לוי, קרן מור ומוטי רייף בצירוף לכך שבשנת 2014 הוגש כתב אישום נגד איש חיי הלילה אייל פלג שמכר סמים ללקוחותיו בביתו ובמועדון בתל אביב, הוא ניהל פנקס מסודר שבו נרשמו כ-600 לקוחות להם הוא סיפק מריחואנה. בין רשימת הלקוחות המעורבים בפרשה, עלו השמות יהודה לוי, קרן מור ומוטי רייף. בנוסף לסלבס אלה גם עלה השם של גלית גוטמן,חנה לסלאו ועדי אשכנזי. בכתבה זו התקשורת מראה לנו נקודת מבט נוספת ואף מפתיעה כאשר אנו רואים שמות מוכרים תחת כותרת של "סמים", לרוב נגלה עוד כתבה רגילה על אנשים משכונות עוני שהתנסו או אפילו מתו ממנות יתר בסמטאות תל אביב או במועדונים. אך בכתבה זו של בר סגה אנו מגלים שגם האנשים המוכרים בישראל, שיש להם קריירה נחשבת והם מבוססים כלכלית משתמשים בסמים בשונה מכתבתו של שחר סמוחה בה הוא הציג בפנינו אנשים מסוג אחר לגמרי בעלי מצב כלכלי נמוך מאוד.
בנוסף, מתוך אתר וואלה (2000) news חשד: נער בן 15 מת ממנת יתר של קוקאין, מוצג לנו מקרה חריג בתקשורת אך לא במציאות -בו נער בן 15 ממרכז הארץ נמצא מת במיטתו, לאחר שנטל, על פי החשד, מנת יתר של קוקאין (כך פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".) מחקירת המשטרה עולה כי ההורים שלו, עובדי ענף ההיי-טק ורופאה, השתלבו היטב בעבודתם לאחר שעלו לארץ. לעומת זאת הנער לא מצא את מקומו במסגרת של לימודים ועבודה ובילה את מרבית זמנו בבית או עם חבריו. לצערי מקרים כאלה קורים כל הזמן, אך לרוב בראשנו מובנת מציאות בה רק אנשים מופקרים\משכונות עוני או סיפור חיים קשה במיוחד משתמשים בסמים קשים ומגיעים למצבים כאלה.
לסיכום, התקשורת אכן העלתה לסדר היום את הנושא שלי, שקשור לעובדה שסמים נמצאים בכל מקום. בכל שכונה,בכל בית ספר,בכל מקום עבודה ומסגרת. בכתבות ניתן לראות שהתקשורת התגלתה כאובייקטיבית ושיקפה את המציאות בכך שהציגה שהסמים נמצאים גם אצל סלבס מוכרים, גם אצל "ילדים טובים מבית טוב", וגם אצל אנשים משכונות עוני.
לרוב אנו נוטים לחשוב ולהאמין שהסמים נמצאים במקומות מאוד ספציפיים אבל הם בדיוק כאן, מתחת לאף שלנו. יש אנשים שמשתמשים בסמים ממש לידינו ולא נשים לב לכך, ולכן אנחנו צריכים להפסיק עם הסטיגמה והחשיבה הזו שהסמים רחוקים מאיתנו אם אנחנו גרים בשכונה נחשבת, במקום עבודה טוב או במוסד לימוד הנחשב ברמה גבוהה, לפקוח את העיניים שלנו ולהבין שנכון, הם באמת נמצאים בשכונות קשות ועניות, אך הם גם כאן בסביבה שלנו ואולי יש אנשים שאנחנו מכירים שעברו חוויה מטלטלת עם סמים או הולכים לעבור ולכן חשוב שנדע שגם האופציה הזו קיימת.
מאמר דעה- הסטיגמות והסטריאוטיפים בחברה שסובבים סביב עולם הסמים:
״בכל יום מת ילד צעיר מסמים בישראל.״ כך אמרה אמו של עומר ז״ל שמת כתוצאה משימוש בסמים.
אם הייתי שואלת אתכם מי האנשים המשתמשים בסמים?
ודאי הייתם עונים לי :
אנשים במצב סוציו אקונומי נמוך?
מתגוררים בשכונת מצוקה?
עם סיפור חיים קשה?
ממש לא! במציאות הדבר שונה לגמרי.
לפני מספר חודשים ישבתי מול אמא שנתנה את חייה למען הבן שלה וסיפרה לי עם דמעות בעיניים איך היא מתמודדת עם מותו כתוצאה משימוש בסמים. בנה היה נער מצליח, שאפתן, למד בבית ספר נחשב עם חברים איכותיים, לא היה לו מחסור בבית. מה שהפיל אותו והוביל לסופו המצער היה סמים.
השיחה עם אמו של עומר ז״ל לא עזבה אותי. היה בי דחף לחפש ולחקור על הנושא. מצאתי באתר פנאי פלוס כתבה תחת הכותרת ״סמים קטנים סלבס גדולים״. סקרן אותי,נכנסתי. מצאתי נקודת מבט נוספת ואף מפתיעה כאשר ראיתי רשימה של שמות מוכרים תחת כותרת של "סמים".
הופתעתי לגלות שגם האנשים המוכרים בישראל, סלבס, בעלי קריירה נחשבת , מבוססים כלכלית, משתמשים בסמים.
ב-99% מהפעמים כשחיפשתי ברשת על סמים,מצאתי עוד כתבה רגילה על אנשים משכונות עוני עם סיפור חיים קשה ,נרקומנים שהתמכרו ואפילו מתו ממנות יתר בסמטאות תל אביב או במועדונים.
אך כאן אפשר רואים בצורה חד משמעית - שחור על גבי לבן, שלא רק אנשים שנראים לנו לעין ״מפוקפקים״,מסכנים,עניים, מתמכרים לסמים.
כאשר עולה דיבור על נושא הסמים בקרב בני נוער, הורים רבים חושבים לעצמם: "לי זה לא יקרה". הם בטוחים שהילד שלהם הוא ילד טוב מבית טוב ושאם משהו חריג יקרה, הם יזהו זאת מיד. אך המצב בפועל הוא לא תמיד כזה. גם אם אתם הורים המעורבים בחיים של ילדיכם, יש סיכוי שתפספסו את העובדה שילדיכם משתמש בסמים. לכל אחד זה יכול לקרות: לשכן ממול,לילד שלך, לחבר הכי טוב, לכולם!
כמה פעמים שמענו את המשפטים המוכרים לכולנו ״אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה", "אני רק תופס ראש". מאחוריהם מסתתרת האשליה שיש לנו שליטה. בפועל, סמים הם חומרים שמצד אחד גורמים הרגשה נעימה ומצד שני גורמים לא פעם להתמכרות ולנזקים בלתי הפיכים.
הדחף לנסות לא פוסח על כולם, כל אחד יכול להתמכר.
יש קשת רחבה לסיבות שיש לאנשים, כשנשאלת השאלה ״למה התחלת להשתמש?״ חלק יענו שהסיבה היא משעמום וסקרנות, חלק יענו מלחץ חברתי וחלק יענו שמדיכאון ומצב נפשי לא טוב, ממחשבות טורדניות בחיי היום- יום ועוד.
חשוב לי שכל אחד מכם קוראים יקרים,תפקחו את העיניים, תשאלו, תתעניינו, תראו ותזהו מה שמתחת לעיניכם.
המטרה שלי בפנייה הנרגשת אליכם, היא להעלות את המודעות בקרב האוכלוסייה ולהוכיח שלסמים אין צרכנים מסוימים ושכל אחד יכול לצרוך אותם למעוד וליפול לבור הכי עמוק והכי קשה.
לא רק בשכונות מצוקה נמצא אנשים מכורים, אלא גם בסביבה הקרובה שלנו.
אם אתם נתקלים באדם שנמצא במצב לא תקין ושונה מהרגיל, הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא ישר לבדוק את העניין, לדבר ואפילו לפנות לעזרה במקרה הצורך. כך נוכל כולנו למגר תופעה מזעזעת זו ואף נוכל לחסוך את הצער והכאב של משפחות שילדיהם הלכו לעולמם מסמים. זה בידיים של כולנו. וזה גם המסר שהותירה בי אשר ילווה אותי כל החיים, אמו של עומר.ז"ל!!! המוות הכי מיותר שתוכלו לדמיין.
אסור להישאר אדישים !!!
אל תפנו גב !!!
אל תעצמו עיניים!!!
מדובר בחיים ומוות.
עבודת החקר האישית שלי מתוך עבודת החקר הקבוצתית שעוסקת בסמים והשפעותיהם, היא הסטיגמות והסטריאוטיפים בחברה שסובבים סביב עולם הסמים. ברוב במקרים אנו חושבים שמי שמשתמש בסמים הם אנשים משכונות עוני ומצב כלכלי נמוך, אך המצב הוא לא בהכרח תמיד כזה.
במהלך עבודת החקר האישית אציג את העובדות/נתונים מתוך ארבעת חלקי העבודה הבאים:
בשלב הרקע התיאורטי הצגתי מספר מאמרים המדברים על הנושא האישי שלי-הסטיגמות והסטריאוטיפים בחברה הסובבים סביב עולם הסמים.
במאמרים הוצגו עובדות המעידות על מציאות בה לא רק אנשים בעלי מצב סוציו אקונומי נמוך משתמשים,מתמכרים ומנסים סמים אלה גם אנשים בעלי מצב סוציו אקונומי גבוה וממעמד נורמטיבי.
לדוגמא, באחד המאמרים הוצג שבשנים האחרונות יותר ויותר צעירים בשנות העשרים לחייהם יוצאים לטיול ממושך באזורי עולם שונים, על פי רוב לאחר תיכון ושירות צבאי הנמשך בין שנתיים לשלוש שנים במסלולים יוקרתיים. במהלך הטיול מתנסים צעירים אלו בחוויות שונות, ביניהן גם כאלו אשר עלולות לחשפם לסיכונים פיזיים ונפשיים כאחד, דוגמת שימוש בסמים שונים וכניסה למצבים מסוכנים.
בשלב של סקירת הספרות במדיה , הסקירה התמקדמה בשאלה- האם התקשורת אובייקטיבית ומשקפת את מציאות נטולת סטיגמות בה גם אנשים מ"בתים טובים", עם מצב כלכלי טוב משתמשים בסמים. בכתבות שהצגתי ניתן היה לראות שהתקשורת התגלתה כאובייקטיבית ושיקפה את המציאות האמיתית כשהציגה שהסמים נמצאים גם אצל סלבס מוכרים, גם אצל "ילדים טובים מבית טוב", וגם אצל אנשים משכונות עוני. בחיפוש לרוב מצאתי כתבות על נרקומנים ואנשים משכונות עוני שהתמכרו לסמים כמו שרוב האוכלוסייה נוטה לחשוב ולהאמין אך מנגד גם מצאתי מספר כתבות בה התקשורת הציגה שגם אנשים ״נורמטיביים״ וממעמד סוציו אקונומי ממוצע וגבוה משתמשים בסמים.
במחקר האיכותני, ראיינו שני מרואיינים לסרט הדוקו שלנו כקבוצה.
כשהתחלנו לעבוד על הפרויקט, ידענו שאנחנו רוצות לחקור מספר צדדים כדי לספק קשר והתחברות לכל צופה לנושא שלנו. הצד הראשון- אדם שהיה מכור לסמים ונגמל. הצד השני- אדם שלא התנסה בסמים, אך איבד בן משפחה קרוב כתוצאה משימוש בסמים.
לכן , בתור נקודת מבט ראשונה של מישהו שלא ניסה סמים באופן אישי אבל הם פגעו בו ,בחרנו לראיין אילי לב, אמא לבן שנפטר מסמים - שמו היה עומר- לב.עומר היה בן 25 במותו, נפטר בשנת 2019. אילי מספרת לנו שבנה ,עומר ,היה נער מצליח, שאפתן, למד בבית ספר נחשב עם חברים איכותיים, היה חייל מצטיין, לא היה לו מחסור בבית. מה שהפיל אותו והוביל לסופו המצער היה סמים.
כשראיינו את אילי היא סיפרה לנו על הדרך המתדרדרת של עומר בעולם הסמים, שהוא היה ההפך הגמור ממישהו שיכל ליפול לעולם הסמים ולסיים את חייו בגלל השימוש בהם. מה שגם מתקשר לעבודת החקר האישית שלי באופן ישיר- להציג שהסמים לא פוסחים על מצב סוציו אקונומי ועל אם הבן אדם מבית טוב, שהסמים מגיעים לכולם ועומר הוא ההוכחה הכי גדולה לטענה הזו.
אילי לא האמינה והעלתה על דעתה שדבר כזה יכל לקרות לבן שלה . היא לא ציפתה ורצתה לאבד את בנה ובטח שלא בגלל שימוש בסמים ואמרה "זה לא היה צריך לקרות. לא היינו צריכים לאבד את עומר בגלל הסמים." כיום היא פועלת בכל הכוח על מיזם חדש הנקרא "להאיר את עומר" -נאבקים במחלת ההתמכרות לסמים ואלכוהול,שמטרתו להעלות את המודעות של השפעות הסמים-למה שימוש בסמים יכול להוביל ולהאיר את עיניהם של הציבור בכל הנוגע לשימוש בסמים. היא הוסיפה שאולי אם היה לה ולבנה את המודעות לגבי עולם הסמים הכל היה נראה אחרת וזו סיבה מרכזית שבזכותה ,בגללה ובשבילה בחרנו בנושא הסמים.
המרואיין השני הוא דומיניק שרמן, מכור לשעבר.
דומיניק נכנס לעולם הסמים בגיל מאוד צעיר. הוא מגיע מבית הרוס עם אמא אלכוהוליסטית, הוא נחשף לסמים בגיל מאוד צעיר והתחיל להשתמש בגלל לחץ חברתי וסיפר לנו את סיפור חייו המטלטל. דומיניק הציג בפנינו מנסיון אישי מהם ההשפעות הנוראיות של הסמים וגם את החיים הקשים לאחר הגמילה שהוא נאלץ להתמודד איתם עד היום. הוא סיפר לנו שגם אם נגמלים, הגמילה האמיתית היא בנפש המצולקת וזו השריטה האמיתית שהוא מתמודד איתה בכל יום ויום בגלל הסמים. "לא חייב לקבל כוויה מהתנור בשביל להבין שהוא חם". משפט הסיום שדומיניק אמר לנו בראיון שפירושו- לא חייב להיכנס לעולם הסמים, להתנסות בהם, "להכוות" מהם ולהגיע למקומות נמוכים בחיים וכמעט למוות, כדי להבין שסמים הם בור ללא תחתית.
בעקבות סקר כמותי שערכנו ,הגענו למסקנות שבעזרתן בנינו את האסטרטגיה בפרויקט שלנו.
בנינו סקר שאותו שלחנו לקבוצות של נשים וגברים בטווחי גיל שונים. לאחר שעיבדנו ואירגנו את כל ממצאי הסקר, עלו מסקנות ותובנות שונות שסייעו לנו בפרויקט וחידדו לנו נקודות חשובות מאוד במהלך בניית האסטרטגיה שלנו.
הנתון הגדול ביותר שעזר לנו לבנות את האסטרטגיה שלנו בפרויקט מתוך תשובות הסקר הוא
שיש המון אנשים שמכירים אנשים שמתו ונפגעו נפשית מסמים. בהתחלה כשכתבנו את הסקר לא תיארנו לעצמנו שיש הכרה כזו גדולה לאנשים שמתו בגלל השימוש בסמים. היינו בטוחות שהתוצאות יצאו נמוכות יותר, לכן הופתענו מאוד כשגילינו על זה. המסקנה שאיתה יצאנו היא שמוות עקב שימוש גדול בסמים הוא דבר נפוץ ושיש המון אנשים שהכירו בעברם אנשים שהסמים גרמו להם לפגיעה רבה כל כך שגרמה להם לסיים את חייהם.
לכן בחרנו באסטרטגיה של העלאה למודעות ושכנוע כדי להציג בפני אנשים את ההשלכות של שימוש בסמים, להראות שהם יכולים להוביל מהר מאוד למוות ולשכנע אותם לא להתנסות בשום סם ולהיות ערניים לסביבה.
דיון ומסקנות:
לאחר שהעמקנו וחקרנו על עולם הסמים בתור קבוצה , הצגנו נקודות מבט שונות ואת השפעות הסמים, החלטתי שאני רוצה לחקור ולהעמיק בעבודת חקר האישית שלי בנושא הסטיגמות והסטריאוטיפים בחברה שסובבים סביב עולם הסמים מפני שרוב האנשים בחברה חושבים שרק אנשים משכונות עוני ,בעלי מצב סוציו אקונומי נמוך משתמשים ומתנסים בסמים, אך המצב הוא לא בהכרח כזה במציאות ולכן היה לי חשוב לחקור ולהעלות את המודעות בנושא זה ולהציג לציבור שגם אנשים ״נורמטיביים״ נופלים לסמים.
כשהתחלתי לחקור על העבודה האישית הייתי בטוחה שכמו שהרשויות הגדולות ״מבנות את המציאות״ (מציגות רק דבר מסוים\מציאות מסוימת לצופים וכך הם חושבים שהמציאות מתקיימת) בפני הציבור הרחב ומציגות שרק אנשים משכונות עוני מתמכרים לסמים , כך גם תעשה התקשורת ברשתות החברתיות (ב״ניו מדיה״).לאחר חיפוש מעמיק של תכנים, כתבות ומאמרים על הנושא שלי הופתעתי מאוד לגלות שדווקא בפלטפורמה של הרשתות החברתיות והתקשורת במדיה הציגו את טענתי, שבכל מקום בימינו ובכל מעמד כלכלי אנשים משתמשים בסמים ולא רק אנשים עם מצב סוציו אקונומי נמוך.
מתוך המאמרים האקדמיים שניתחתי הגעתי למסקנה שהטענה שלי והנושא האישי שלי שעליו אני חוקרת אכן קורה בפועל, שיש המון אנשים שנחשבים נורמטיביים ואיכותיים בחברה שהשתמשו בסמים והתמכרו. לדוגמא: אנשים ששירתו בצבא במסלולים יוקרתיים, נוער ממוצע, אנשים בעלי מצב סוציו אקונומי יציב.
בנוסף, בסקירת הספרות שלי הוצגו מספר כתבות בהן התקשורת העלתה לסדר היום את הנושא שלי, והציגה שסמים נמצאים בכל מקום. בכל שכונה,בכל בית ספר,בכל מקום עבודה ומסגרת. בכתבות ניתן היה לראות שהתקשורת התגלתה כאובייקטיבית ושיקפה את המציאות בכך שהציגה שהסמים נמצאים גם אצל סלבס מוכרים, אצל אנשים שאמרו "לי זה לא יקרה", אצל "ילדים טובים מבית טוב", וגם אצל אנשים משכונות עוני.
לסיכום, אני ממליצה לרשויות השידור הגדולות להציג זווית ראיה שונה ומציאותית לציבור הרחב , כי כדי לפתור ולמגר בעיה צריך להיות מודעים אליה. לרוב רשויות השידור המוכרות והגדולות מראות רק מקרים קיצוניים על סמים ונתונים מספריים,סטטיסטיים ויבשים לגבי עולם הסמים. הרשויות מציגות תמונת מצב כללית, אך הן לא מראות לציבור שהסמים נמצאים בכל מקום וגם אצל אנשים מלומדים, ממעמד סוציו אקונומי גבוה, סלבס, ו״ילדים טובים מבית טוב״, כמו ב״ניו מדיה״ והרשתות החברתיות בהן כן מציגים מקרים אישיים ומפתיעים על אנשים "מן השורה" שהתמכרו לסמים.
במהלך העבודה על הפרויקט הקבוצתי והאישי שלי הבנתי שמה שבאמת נוגע באנשים זו פנייה רגשית. סיפורים אישיים, חוויות מטלטלות ושלמידה מטעות של אדם אחר זו הדרך האפקטיבית ביותר למנוע אסונות ומוות בעקבות סמים. לכן, לדעתי זו הדרך האופטימלית של התקשורת כדי להעלות למודעות את תופעת הסמים הרווחת ולצמצם פגיעה בעקבות שימוש בהם.
שמחתי לגלות ולהכיר באופן אישי אנשים שלקחו את המושכות לידיים והציגו את הסיפור האישי שלהם ואיך הם נפגעו מהסמים בדרך כלשהי במטרה לעזור לאחרים ולמנוע מהם כאב וצער מיותר. נוצרה בי היכולת ליצור, להעביר ולפענח מסרים באמצעות אמצעי תקשורת ובנוסף לעשות סקירה נכונה ומקיפה.
אני פונה לציבור הרחב במטרה לפקוח את העיניים, להיות מודעים למציאות שאנו חיים בה ולא להישאר שאננים. להבין ולהפנים שסמים נמצאים היום כמעט בכל מקום לצערנו, בכל חברה, מגזר, סביבה, מקום עבודה ובית ספר ,ושצריך להיזהר מהם ולהזהיר את הקרובים לנו ולפעול למען סביבה נקייה משימוש בסמים ומסיכונים של חיים ומוות.
ביבליוגרפיה:
-ליבוביץ,א. (2019) ״נשבר הלב: כך איבדתי את בני עומר״,כאן דרום.
https://www.kan-ashdod.co.il/magazine/80945
-סגה, ב. (2018), "יובל המבולבל לא לבד: הסלבס שהסתבכו עם סמים" , פנאי פלוס
https://pplus.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5280944,00.html
-סמוחה, ש. (2019) "במקום הכי שבור בתל אביב: סמים ופשע ברחובות נווה שאנן", גלובס
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001272047
-פלורנטין, א וגורבטוב, ר (2009) "בגירים במצוקה קשה ובמצבי משבר". סקירת השירותים החברתיים.
-פרנס,ס. ״שימוש בסמים בגיל ההתבגרות-לזהות את הסכנה, bewell.
https://www.tasmc.org.il/Be-Well/InterestAreas/kid/Pages/drugs-detect.aspx
-צוות פורטל (2018) ״כיצד מצב סוציו-אקונומי ושימוש באלכוהול קשורים״ פורטל גמילה מהתמכרויות
-שולמן,ש. ו-וולש,ס. (2012) "טיולי תרמילאים – חוויה של גיבוש זהות או של בלבול ואובדן דרך" אוניברסיטת בר אילן.
http://www.izun.org.il/imageBank/pdf/article/shulman2012.pdf
-מערכת וואלה (2000), ״נער בן 15 מת ממנת יתר של קוקאין״ , walla news.