נושא העבודה: האינטראקציה וההשפעה של מכורים לסמים על הסביבה הקרובה (משפחה חברים)
סמל שאלון: 862589
שם תלמיד: לורן יחזקאל
תעודת זהות: 214191348
בית ספר: תיכון "קוגל" חולון
תוכן עניינים:
1. תקציר
2.מבוא
3. רקע תיאורטי
4. סקירת ספרות באמצעי המדיה
5. מאמר דעה/ עמדה
6. ממצאים מהשטח
7. דיון ומסקנות
8. ביבליוגרפיה
תקציר:
שמי לורן יחזקאל תלמידת כיתה י"ב בבית ספר קוגל חולון. במשך כל כיתה י"א ו- י"ב עבדנו במגמת תקשורת על פרויקט בנושא בו בחרנו לעסוק.
בעקבות הפרויקט הקבוצתי שעשינו על סמים, הגיע לי הרעיון לעסוק בנקודת מבט שונה על סמים. הנושא עניין אותי מאוד לכן החלטתי לחקור על הנושא לעומק ולהגיע למסקנות ועובדות חדשות שאולי יצליחו להשפיע על אנשים ולעניין גם אותם בזווית הראייה שאני ראיתי בה כמעניינת.
מתוך נושא הסמים בחרתי להתמקד בעבודת החקר האישית באינטראקציה שיש בין האנשים שמכורים לסמים לסביבה הקרובה ( משפחה חברים ועוד), ובסיבות והגורמים המשפחתיים להידרדרות לסמים. בדרך כלל כשמדברים על נושא הסמים מתמקדים יותר באנשים שהתמכרו אליהם, איך הם התמכרו, לכמה זמן, לאיזה סוגי סמים והאם הם נגמלו. בעבודת החקר האישית בחרתי להראות צד שונה בטיפול בתופעה, שלרוב לא מייחסים אליו חשיבות רבה.
בחרתי בנושא זה משום שלדעתי רוב האנשים לא מודעים שיש עוד צדדים שמושפעים מהסמים, גם אם הם לא משתמשים בהם. ברגע שבן אדם שקרוב אליי, מתחיל להתמכר לסמים הדבר משפיע גם עליי. בחרתי להעלות את המודעות של האנשים לנושא כי אני מרגישה שלא מתייחסים אליו ולא מציגים את ההשפעות שיש למשפחה והסביבה הקרובה לאדם המכור לסמים או ההשפעות שיש למשפחה על האדם שהתחיל להשתמש בסמים ,אולי הם בעצם הסיבה שהאדם החל להשתמש בהם( כמקום מפלט).לפעמים אנשים שמתחילים להתמכר לסמים לא חושבים בכלל על האופציה כי הסמים ישפיעו גם על האנשים שקרובים אליהם. הם לא מודעים שדבר זה יפגע גם בהם ואולי החשיבה על הצד שלהם בנושא תעזור למנוע עוד התמכרויות ושימוש בסמים.
במהלך הצילומים לסרט דוקו ראיינו את אילי לב, אמא של עומר לב ז"ל. עומר היה מכור לסמים ונפטר בגיל 25 בשנת 2019. הסיפור של אילי עניין אותי מאוד ולראות אותה, בתור אמא שרואה את הבן שלה שהכי יקר לה בעולם מדרדר לסמים עורר בי רצון להתמקד גם במשפחה של המכורים. בנוסף, בעקבות הראיון עם דומיניק , שהוא עצמו היה מכור לסמים , עניין אותי להראות שלפעמים גם המצב במשפחה יכול לגרום להידרדרות לסמים ( אימו של דומיניק הייתה אלכוהוליסטית, מה שהוביל את דומיניק לעולם המכורים).
אני מצפה לגלות בעזרת הפרויקט האישי שלי שכן תהיה התייחסות לנושא בו בחרתי ברשתות השידור הגדולות או כל התייחסות כלשהי לנושא, כי כרגע אין כמעט כלל התייחסות לנושא זה.
בפרויקט הקבוצתי התמקדנו יותר בהעלאת מודעות של בני נוער ואנשים צעירים להשפעות השונות שיש לסמים.
מטרתי בעבודת החקר האישית שלי הינה להתמקד גם בהעלאת מודעות, להשפעות הסמים על הסביבה הקרובה לאדם המכור או הסיבות המשפיעות על האדם המדרדר לסמים מצד הסביבה הקרובה. רציתי שאנשים יראו בסמים עוד צדדים ולא כנושא שטחי של "סמים זה רע". אני רוצה להוביל שינוי בחשיבה של הציבור על המכורים לסמים וכך כאשר יעלה הנושא לכותרות, יידע כל בר דעת כי יש היבט נוסף שמושפע מכך- הקרובים למכורים שחייהם נהרסים.
:מבוא
בעבודה הקבוצתית שלנו חקרנו על נושא הסמים והשפעותיו. במסגרת עבודה זו החלטתי לחקור בצורה אישית את נושא הסמים אך מזווית ראייה שונה. פעמים רבות כשמדברים על נושא הסמים מדברים על ההשפעות שלו על אותו האדם שמשתמש בסמים אך שוכחים גם את ההשפעות שדבר זה מביא על האנשים הקרובים לאדם המשתמש.
הטענה המרכזית עליה מתבססת עבודתי היא שהתמכרות היא ברוב המוחלט של המקרים בעיה המערבת את כל המשפחה, ומשפחות רבות של מכורים סובלות ונפגעות מההתמכרות של בן המשפחה לא פחות מהמכור עצמו.
לאורך העבודה כולה חקרתי את זווית ראיה זו בעזרת מאמרים : "איך לזהות התמכרות בקרב בני נוער", מאמר מתוך האתר של עמותת "אל סם", "לגדול במשפחה מכורה, עולמם של ילדי מכורים" ו" בצל ההתמכרות, פגיעה ותקווה של מתבגרים שגדלו עם הורה מכור".
בעזרת מאמרים אלו יכולתי להסיק מסקנות שעזרו לי בהמשך החקר ולחדש דברים שלא ידעתי על הנושא בו בחרתי.
במסגרת הפרויקט הקבוצתי ראיינו אנשים שקשורים לנושא הקבוצתי - ראיינו את דומיניק שרמן שהיה מכור 13 שנה לסמים ואת אילי לב שמציגה את זווית הראייה שלי בפרויקט האישי בתור אמא לבן שמת מסמים. באמצעות סקר שפיתחנו מצאנו כי מוות בעקבות סמים הוא דבר נפוץ מאוד ורוב האנשים מכירים אישית אדם שנפגע עקב שימוש בסמים, לכן לדעתי נושא העבודה שלי חשוב מאוד להעלאת המודעות למוות של בן אדם קרוב בגלל סמים.
בהמשך העבודה חקרתי גם את הנושא מהצד התקשורתי ולגבי אופן העלאת המודעות של נושא זה לסדר היום התקשורתי. מצאתי שבעזרת שימוש ברשתות חברתיות ניתנת יותר חשיפה לנושא זה, ודווקא הרשתות החברתיות לעומת הטלוויזיה ורשתות השידור הגדולות מהן ציפיתי להעלות את הנושא לסדר היום התקשורתי וליצור מודעות, מביאות ליותר חשיפה בזכות קרבה אישית לנושא ( סיפורים אישיים וכו).
:רקע תיאורטי
סקירת הספרות שלי תתמקד בנושא בו בחרתי לחקור מתוך עולם הסמים.
בחרתי לחקור את נושא הסמים מצד הסביבה הקרובה, ילדים שהשתמשו בסמים(איך זה משפיע על הוריהם ?) , ילדים שגדלו בתוך בית בו ההורים הם אלה המכורים לסמים ( איך זה לגדול בתור ילד להורים מכורים ואיך דבר זה משפיע עליי בהמשך חיי?) ואיך בעצם הסביבה הקרובה אליי יכולה להשפיע עליי בנוגע לסמים, כלומר פעמים רבות אנשים מתחילים לקחת סמים בגלל מצבים שקורים בתוך המשפחה ומשפיעים על חיי הילד שגדל בה. בחרתי לפתוח את סקירת הספרות במידע על העמותה " אל סם" שעוזרת לבני נוער והוריהם להתמודד עם גמילה מסמים. בחרתי להתחיל במאמר על העמותה כדי שהקוראים ידעו שיש דרך פתרון לכל אחד שמתמודד עם בעיה של התמכרות לסמים ושתמיד יש למי לפנות לקבל עזרה.
עמותת אל סם נפתחה בשנת 1971 ופועלת ב- 14 סניפים ברחבי הארץ, בהם ניתנים טיפולים, ייעוצים והדרכות לבני נוער, צעירים עד גיל 24 ולהוריהם, בבעיות הקשורות לשימוש לרעה בסמים או באלכוהול . מתוך האתר של עמותת אל סם ( https://www.alsam.org.il/ ) גיליתי כי היא פועלת בקרב בני נוער וצעירים לצמצום תופעת השימוש לרעה בסמים ונזקיה ומאפשרת קבלת טיפול מקצועי לכל נער ונערה המשתמשים בסמים, למשפחתם ולסביבתם הקרובה. מטרות הטיפול הן הקניית יכולת התמודדות עצמאית עם בעיות ומציאת דרכים אלטרנטיביות למיצוי עצמי ללא סמים ואלכוהול, וכן הפסקת השימוש וחזרה לאורח-חיים נורמטיבי, תוך המשך התפתחות והשתלבות תקינה בחברה ובקהילה.
מטפלי אל-סם הם עובדים סוציאליים, מומחים בתחומי ההתמכרויות והמתבגרים. בנוסף לטיפולים, מקיימים סניפי העמותה פעילות מגוונת בקהילה, הכוללת מניעה באמצעות מרכז המניעה וההסברה הארצי, קבוצות מכוונות טיפול, פרויקטים לעולים ולילדי מכורים באמצעות העובדים בעמותה והמתנדבים.
המודל הטיפולי באל-סם מתבסס בעיקרו על טיפול פרטני המשולב בהתייחסות משפחתית-מערכתית. התערבויות משפחתיות כוללות הדרכת הורים ומפגשים משותפים בין המטפל, הנער/ה וההורים, וזאת במטרה לשפר תקשורת ולאפשר הצבת גבולות וקבלתם, תוך חיזוק הקשר בין המטופל להוריו. בחלק מהמרכזים מתקיימות גם קבוצות טיפוליות לנוער ו/או הורים.
כיום, עמותת אל סם מציעה להורים שילדיהם מכורים לסמים הדרכה טלפונית במטרה לעזור להם בהתמודדות עם הילד. באתר העמותה כתוב: "לא פשוט להיות הורים למתבגרים ולצעירים בשנים אלו, כשאנו מוצאים את עצמנו מול תופעות חברתיות שמשפיעות לרעה על הילדים שלנו ואנחנו מרגישים מולם חסרי אונים. אך האינטואיציות שלנו כהורים לא נחלשות לעולם, ועלינו תמיד לפקוח עין, להשגיח ולפעול בכל פעם שעולה חשד."
עמותת אל סם מציעה להורים שילדיהם פיתחו בעיית התמכרות (בשלב התחלתי, מתקדם או רק בשלב החשד הראשוני),להגיע לפגישה עם אחד מהעובדים הסוצייאלים , שהם אנשי המקצוע הכי מיומנים בתחום ההתמכרויות לצעירים, ולקבל הדרכה וכלים לטיפול בילד/ה. כמו כן, הם מציעים להביא את הילדים לטיפול עם אנשי מקצוע בעמותה , שידעו לאבחן ולתת טיפול רגשי לנער/ה ולעקור את ההתמכרות מהשורש.
מאמרו של ד"ר טל "איך לזהות התמכרות בקרב בני נוער" מהמרכז לתמיכה נפשית ורגשית תומך במאמר של עמותת אל סם ומציג סימנים אדומים שיעזרו להורים של בני נוער לנסות ולזהות אצלהם התחלה של התמכרות לסמים או שימוש בסמים.
הורים רבים מתלבטים האם ומתי להתערב בחייהם של ילדיהם המתבגרים. מחד, הם דואגים להם ויודעים כי לא תמיד ההחלטות שהם מקבלים הן החלטות שקולות ונבונות מספיק וכי הם מושפעים מאוד מלחץ חברתי. הנתונים אודות אחוזי השימוש של בני נוער בישראל בסמים ואלכוהול מוסיפים גם הם לדאגה. מאידך, הם חוששים כי אם יתערבו שלא כהלכה או קצת יותר מידי "יחפרו", הם עלולים "לאבד" את הקשר עם ילדיהם ובכך גם לאבד את היכולת לעקוב אחריהם ולדאוג שהם לא פוגעים בעצמם. ישנן פעמים בהם עצם החשש איך ומתי לדבר עם הילדים גורם להורים "לשבת על הגדר". אלא שבכל הקשור להתנהגות קיצונית ומסוכנת של בני נוער חשוב לפעול בזמן גם במחיר של לקחת את הסיכון של פגיעה מסויימת ביחסים עמם, על מנת להרוויח במקרים רבים את חייהם ובריאותם. מאמר זה בא לעזור להורים להתמודד עם בני הנוער שלהם ולעזור להם לנסות ולמנוע התנסות של ילדיהם בסמים.
אילו סימנים מדליקים נורה אדומה:
לעיתים, המתבגר שלכם יפגין סימן אחד או שניים, שהם נפוצים או מהווים חלק מגיל ההתבגרות (כמו למשל הסתגרות בחדר) ואין בהם בהכרח להעיד על התמכרות.
יחד עם זאת, כדאי ומומלץ לשים לב ולעקוב אחר שינויים בהתנהגות, בין אם מתונים ובין אם קיצוניים.
-
שינוי במערכות יחסים – התרחקות מחברים ותיקים ורכישת חברים חדשים כמו גם פגיעה ביחסים עם ההורים, בני משפחה או חברים שהקשר איתם היה משמעותי וקרוב.
-
הפסקה של פעילויות פנאי, בילוי או פעילויות אחרות שנטל בהם חלק קבוע והיו משמעותיות עבורו.
-
הסתבכות עם החוק, נשירה ממסגרות קבועות, השתתפות בקטטות ועוד.
-
תגובות של התגוננות, כעס, התפרצויות זעם, הסתגרות, אשמה או חרדה לאור השמעת ביקורת על ההתנהגות שלו.
-
שינויים במצב הרוח, מעבר חד בין מצב רוח אחד למשנהו.
-
שינוי ופגיעה ביכולת הקוגניטיבית ובתפקוד הלימודי, החברתי, התעסוקתי (אם יש) וכדומה.
-
שינויים בתיאבון, הרגלי שינה.
-
הסתגרות בחדר.
-
היעלמות של כסף או חפצים מהבית.
סימנים העשויים להעיד באופן ספציפי על שימוש בסמים:
-
הימצאותם של חפצים לא מוכרים כמו דבק, בקבוקים חתוכים, קשיות, גפרורים, סירופ נגד שיעול וכדומה.
-
שינויים במצב העיניים – עיניים אדומות לאורך זמן, שינוי בגודל האישונים, רגישות לאור ועוד.
-
סירוב להיבדק על ידי רופא.
-
הופעתם של ריחות לא מוכרים.
אם זיהיתם כמה סימנים מהנ"ל ו/או ראיתם כי התנהגותו בתקופה האחרונה מקצינה ואינה מאפיינת אותו, מומלץ לפנות להתייעצות עם איש מקצוע על מנת להבין כיצד לעזור לו. לעיתים קצת תשומת לב להתנהגות משונה אצל בני הנוער יכולה להציל את חייו ולחסוך אצלנו, ההורים המון כאב. כאשר הילד שלנו יתחיל לקחת סמים דבר זה יפגע גם בנו ולא רק בו, כאשר אנו רואים את הילד שלנו, כל עולמנו, מתחיל להתדרדר לסמים עלינו לעזור לו ולא לעמוד מהצד, אנו יכולים להציל חיים והרבה יותר מזה, להציל את חיי הילדים שלנו שחשובים לנו מכל.
בסוף המאמר נכתב כי "התמכרות היא ברוב המוחלט של המקרים בעיה המערבת את כל המשפחה, ומשפחות רבות של מכורים סובלות ונפגעות מההתמכרות של בן המשפחה לא פחות מהמכור עצמו."
מנגד, רונית שריג- אקרט מציגה במאמרה "לגדול במשפחה מכורה, עולמם של ילדי מכורים" (2016 ) סוגייה שונה לגבי סמים במשפחה כאשר, ההורים של המשפחה הם אלה שמכורים לסמים.
המאמר עוסק בעולמם של הילדים שגדלו במשפחה בה ההורים היו מכורים או עדיין מכורים לסמים או אלכוהול. המאמר מתמקד בנפגעים העיקריים מהשימוש בסמים במשפחה – בני המשפחה המכורה ובעיקר הילדים שגדלים בה.
המאמר מציג בדיוק ההפך מכל מה שאנשים חושבים, הוא שובר מוסכמות ומראה כי לא רק בני נוער נופלים לסמים, אלא גם ההורים של בני הנוער, וכאן קורה "היפוך תפקידים" - הנערים הם אלה המטפלים במשפחה ובהוריהם. היה חשוב לי מאוד להוסיף נקודות מבט שונה, שעליה לא מרבים לספר והיא ההשפעה שיש להורים מכורים על המשך חייהם של הילדים שלהם, אנשים צריכים להבין שלקיחת סמים משפיעה גם על הסביבה הקרובה אלייך וכאשר הילדים גדלים בסביבה כזו הם נוטים לקחת ממנה דוגמא וגם להתחיל ולהשתמש בסמים.
(המאמר מתייחס להורה המתמכר בלשון זכר, אולם חשוב לכותבת להדגיש כי ישנן משפחות רבות שבהן המכורה היא האישה – האימא. כאשר זהו המצב, ובמיוחד כשהאם מגדלת את ילדיה לבד, הנזקים והקשיים איתם מתמודדים הילדים, הם רבים יותר).
מתוך המאמר מגיע מושג חדש אותו מגדירה הכותבת:
"המשפחה המכורה"- ביטוי זה משקף את מציאות החיים של המשפחה, אשר מאבדת את יכולתה לשלוט במהלך החיים התקין שלה, במקביל לאיבוד השליטה של המכור במהלך החיים הפרטי שלו. המשפחה כולה מתארגנת סביב המכור וצרכיו וסביב ההתנהגויות הקיצוניות והבלתי צפויות שלו המושפעות מהסמים או האלכוהול שצרך, או מחסרונם (שגורם לכמיהה וקריז). עם הזמן המשפחה עוברת שבירה של המערכת הערכית- שקרים רבים, התעללות, הזנחת הילדים, אלימות, חשיפת הילדים לעולם הסמים והעבריינות ועוד.
בכל פעם חוצים עוד “קו אדום” שבעבר חשבו שלעולם לא יגיעו אליו – ממש בדומה לתהליך ההידרדרות שעובר המכור בעצמו.
בת הזוג והילדים אשר מרגישים שהם מאבדים שליטה ויציבות בחייהם, מפתחים לעיתים קרובות מחלות פסיכוסומאטיות או נפשיות שונות וגם התמכרויות מקבילות (התמכרות לתרופות, בעיות אכילה, הימורים, התמכרות לעבודה וכמובן התמכרות לסמים ואלכוהול)
היחסים בין בני הזוג מאופיינים ב-מה שמכונה “תלות שיתופית”:
כיוון שחייה של בת הזוג הופכים יותר ויותר מושפעים ע”י המכור והסם שלו, הרי שהיא הולכת ומאבדת את הזהות העצמית שלה ואת יכולתה לביטוי עצמי והתפתחות אישית.
ילדים להורים מכורים נמצאים בסיכון גבוה פי 5 מהאוכלוסייה הרגילה לפיתוח התמכרות בעצמם. גם בשל קיומם של גורמים גנטים ותורשתיים , וגם בהתחשב בתהליכים התפתחותיים של חיקוי ולמידה של דרכי התמודדות במשפחה, הזדהות עם ההורה המכור וסביבה שמציעה הרבה יותר נגישות ולגיטימציה לחומרים ממכרים. במחקר שנעשה בישראל נמצא כי כ-150 תינוקות מכורים לסמים נולדים בארצנו מדי שנה. (לאמהות שהשתמשו בזמן ההיריון בהרואין וקוקאין) תינוקות אלו סובלים מיד עם לידתם מתסמונת גמילה חזקה וקשה שמתבטאת ב: הזעת יתר, בכי בלתי פוסק, התכווצויות בשרירים, איבוד נוזלים, רגישות לאור ולמגע וכו’. ברוב המקרים התינוקות מתגברים על התסמונת תוך מס’ ימים אבל נשארים להם נזקים פיזיולוגים ונוירולוגים לכל החיים.
מתוך מאמר זה ניתן להבין כי לגדול בתור ילד להורים מכורים, פוגע גם בעצמך ולכן שימוש בסמים לא פוגע רק בעצמך אלא לרוב גם לסובבים אותך, במיוחד אם אתה הורה לילדים שאמור לשמש כמקור לדוגמא והשראה.
מצוטטים מתבגרים שהם ילדים להורים מכורים לסמים ואלכוהול שמתארים את החווייה הסובייקטיבית שלהם ( מנקודת מבטם) כילדים שגדלים בסביבה משפחתית מכורה; (טוני)”לילה אחד קמתי והרגשתי שמשהו לא בסדר והלכתי במסדרון שבבית ויש שם שירותים. ראיתי את אמא שלי מזריקה. פעם ראשונה בחיים. כי כל הזמן היא אמרה לי- אני לא מזריקה! ואני בתור ילד אמרתי לה: אל תזריקי, זה מסוכן בגלל מנת יתר..וראיתי אותה, זרוקה עם מזרק צמוד ליד, שכובה לא זזה. שלוש שעות לא זזתי מהמקום עד שהתעוררה ורק הסתכלתי עליה”.
עבודת החקר שנעשתה באוניברסיטת תל אביב מאת נתי רונאל ורונית חיימוב- אילי " בצל ההתמכרות, פגיעה ותקווה של מתבגרים שגדלו עם הורה מכור" תומכת במאמר הקודם של רונית שריד אקרט ומציגה דעה דומה עם אותן השלכות אשר חווים ילדי המכורים. בנוסף, מציגה העבודה דרך טיפול בילדי ההורים המכורים וזאת באמצעות המשפחה הקרובה , אולם גם דרך זו לפעמים מציבה את הילדים במצב גרוע יותר ממה שהיו כאשר גדלו בבית להורים מכורים לסמים.
לפי המחקר חברי משפחה שבה אחד ההורים או שניהם משתמשים לרעה בסמים או אלכוהול , נוטים לסבול מבעיות פיזיות, פסיכולוגיות וחברתיות. במקרים כאלו כאשר ההורים לא מצליחים לתפקד לוקחת המשפחה המורחבת אחריות ומגדלת את ילדי המכורים תחת חסותם. סבים , סבתות וקרובי משפחה אחרים נכנסים לא אחת לנעלי הורים המשתמשים בסמים החווים קשיים בגידול ילדיהם. תמיכה בלתי רשמית זו, המוענקת על ידי המשפחה המורחבת הינה בעלת תפקיד משמעותי בשמירת המשפחה כגרעין שלם ובעיקר בשמירה על ביטחון הילדים ובריאותם בזמנים הקשים. משפחות הסובלות מבעיות הנובעות משימוש ההורים בסמים נתונות במצב קיומי מתמשך וחסר גבולות זמן של בעיות וקשיים. במצב כזה, התמיכה חברתית המוענקת על ידי קרובים במשפחה המורחבת מהווה אמצעי חיוני בהגנה על הילדים מפני חשיפת יתר לסיכונים הקשורים בחיים לצד הורים עם בעיית התמכרות ( מניעה של ניסיון התמכרות לסמים על ידי הילדים עצמם).
תרומתה של המשפחה המורחבת בהגנה על ילדים שהוריהם משתמשים לרעה בסמים, מוערכת על ידי עובדים סוציאלים ואנשי מקצוע אחרים, הטוענים כי בלעדיה היה מספר הילדים המגיע לטיפול בשירותי הרווחה גבוה בהרבה יותר. מתוך כך, מציעים אנשי המקצוע לשקול אפשרויות של הרחבת המעורבות של קרובי משפחה שיכולים למלא את מקום ההורים, ולבחון פניה מיידית לקרובים אלה במצב שבו נלקחים הילדים מטיפול הוריהם עקב בעיות השימוש לרעה בסמים. עם זאת, יש לקחת בחשבון את הבעייתיות שיכולה להיגזר ממצבים אלה. אומנם, סביבת המשפחה המורחבת מוערכת כסביבה הטבעית ביותר עבור הילד המעניקה לו טיפול מרצון, תחושת ביטחון ושייכות, אולם אצל חלק מן המשפחות הטיפול בילדים יכול לגרור מתחים, חרדות וקשיים כלכליים, ומתוך כך עשוי להיווצר מצב של חוסר יציבות ברשת התמיכה המשפחתית.
כאשר מדובר בקרובים שלקחו על עצמם " הורות בלתי מתוכננת" לשם הצלת הילד, עשוי המטפל לחוש מעמסה כבדה המלווה בקשיים רבים. כאמור, ילדים שגדלו בבית בו ההורים מכורים לסמים ונחשפו להורות בלתי מתפקדת, הזנחה והתעללות מסוגים שונים, סובלים מטווח גדול של בעיות פיזיות, חברתיות והתנהגויות המהווה קושי רב למטפלים בהם. כתוצאה מקשיים אלה עשויים הילדים להיות מותקפים על ידי הקרובים ונתונים שוב להתעללות, והפעם מצד קרוביהם. בהקשר זה מתארים מצבים של התעללות פיזית, רגשית ומינית בילדים שטופלו על ידי סביהם, שסבלו בעצמם מרגשות עזים של אשמה, בושה וצער על ילדיהם שלהם המשתמשים בסמים.
לסיכום, בסקירת ספרות זו הצגתי זווית שונה על עולם הסמים, זווית שפעמים רבות אנשים לא מודעים אליה ולא מודעים להשלכות שיש לה. פעמים רבות נוטים להתרכז במכור עצמו, ואיך הסמים השפיעו רק עליו ועל חייו. אך, נוטים אנו לשכוח את הסביבה הקשורה למכור, הסביבה שתמיד הייתה איתו וגידלה אותו. לא קל לראות אדם אליו היית קשור במשך כל חייך מתדרדר ונופל לסמים. לכן, עלינו תמיד לזכור שהצעדים שלנו וההחלטות שלנו משפיעות רבות גם על הסביבה הקרובה אלינו, עלינו לזכור כי יש שני צדדים לכל מטבע:
מחד, אולי בזכות המודעות נתחיל לחשוב פעמיים לפני שניקח עוד שאכטה, ומאידך נבין את ההשלכות המשפחתיות ההרסניות על כל אחד מבני המשפחה, שחלקם יתדרדרו לסמים- כגלגל הצלה מבחינתם.הכי רחוק מהצלה.
סקירת הספרות באמצעי המדיה שלי תתמקד באופן הסיקור של נושא הסמים בתקשורת מצד הסביבה הקרובה ( משפחה , חברים ועוד). פעמים רבות מנסה המדיה להעלות למודעות נושאים חשובים שאין להם הרבה מודעות ולא מועלים הרבה לסדר היום התקשורתי.
דוגמא לכך היא סיפור חייו של השף טום אביב אותו סיפר לראשונה בתוך ראיון עם רפי רשף בתכנית "אינטימי"
https://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/rafi_reshef_intimate-s2/VOD-4זdd0b9a0587471027.htm ) , בתור נער מתבגר שהחל לקחת סמים בגלל מצבים לא נעימים שקרו במשפחה ( גירושי הוריו ועזיבתו לבדו בארץ ללא אף אחד) אשר מציגים את ההשלכות הרבות שיש לסמים וגם ההשפעה הגדולה והחלק המרכזי שיש למשפחה בחייו של מתבגר.
טום דובי אביב (נולד ב-2 בדצמבר 1987) הוא ידוען ומסעדן- שף ישראלי. התפרסם כאשר זכה בעונה השישית של תוכנית הריאליטי "מאסטר שף".
טום נולד בתל אביב לעשי ומיכל אביב, מסעדנים והבעלים של מסעדת "פיקאסו" לשעבר, כיום הם אנשי נדל"ן המתגוררים בחו"ל.
בילדותו נקרא על ידי רבים כ"ילד שמנת" משום שגדל בתל אביב בבית מפואר עם משפחה מאוד מסודרת מבחינה כלכלית. טום התבייש מאוד בכינוי זה וניסה להתנתק מהסטיגמה הזאת, לכן היה אוהב להיות "בלגניסט" , לעשות צרות ולהיות כמה שיותר ברחוב .
כאשר טום הגיע לגיל 17, ומבלי מודעות למתרחש סביבו, הוריו התגרשו וכל אחד מהם עזב את הארץ בשלבים שונים.
תחילה, גירושי הוריו ועזיבתם לארץ אחרת "עברו לידו נורא בקלות", הוא לא הושפע מדבר זה כלל והמשיך לחיות רגיל. כרגע, בשלב זה של חייו טום מבין בלב שלם עד כמה דבר זה השפיע עליו ובעצם היה הגורם לכך שהתחיל להשתמש בסמים ושקע בהם.
כשהיה בצבא , אימו עזבה למיאמי עם בן זוגה והשאירה את טום לבדו בארץ. טום קיבל זאת בהבנה משום שבתפקידו לא היה מגיע הרבה לבית ולאחר עזיבת אימו , במקום להגיע הביתה היה מגיע לביתה של חברתו באותה התקופה. לאחר זמן מה כאשר נפרדו השניים, הבין טום כי הוא נמצא לבד, והדבר היחיד שנשאר לו זה את עצמו. טום מסביר בראיון: " ניסיתי לברוח מזה, פחות רציתי להיות עם עצמי לכן התחלתי להשתמש בסמים", השימוש בסמים נתן לטום מקום מפלט וניסיון בריחה מהבדידות שהיה מצוי בה. כאשר הוריו חזרו לביקור בארץ הבין טום כי הוא "נמצא בתחתית", כלומר שקוע בסמים ולא מסוגל להתמודד בלעדיהם. בלילה אחד הבין כי הוא חייב להתמודד עם המצב ואם הוא לא נגמל הוא הולך למות. ברגע זה לאחר 3 שנים ארוכות בהן היה משתמש בסמים החליט טום לעשות שינוי, לקחת את עצמו בידיים ולהיגמל לגמרי לבדו מהסמים.
כיום, טום החליט לנתב את כל הכאב, הבדידות והדיכאון שהיה שרוי בו כל השנים האלו לדבר טוב, הוא החליט לכתוב ספר בישולים לפי מצבי רוח שונים והחליט להשקיע את כל כולו בתחום המסעדנות ולהפוך לשף מצליח.
מתוך כתבה זו ניתן לראות כי לפעמים גם מצבים משפחתיים ובעיות שקורות בתוך המשפחה יכולות לגרום לנזק. טום היה ילד רגיל לגמרי ובעקבות גירושי הוריו ועזיבתם לארץ אחרת, ומתוך ידיעה כי הם משאירים את טום לבד בארץ ללא אף אחד הוא נכנס לדיכאון שגרם לו לשקוע בסמים. טום חשב שימצא בסמים את מה שהיה חסר לו במשך כל ילדותו - וזה אנשים לחיות איתם, המשפחה שלו, שאמורה להיות לצידו במשך כל חייו. בנוסף, טום מנפץ סטיגמה שרוב האנשים חושבים כי ילדים שבאים ממצב כלכלי טוב , בית מסודר ,מקום מגורים נחשב ועוד, לא יכולים ליפול לסמים. סיפור זה מוכיח כי הסמים יכולים לפגוע בכל אחד ואתה הוא זה שבוחר אם להרוס לעצמך, ברגע שאתה מתחיל להשתמש בסמים קשה מאוד לשים לזה סוף וקשה מאוד לדעת מתי לקחת את עצמך בידיים ולהוביל שינוי בחייך כדי שתוכל להמשיך לחיות. המראיין רפי רשף היה מכיל ומבין לאורך כל הראיון, שאל שאלות לגיטימיות ולא חודרניות מידי ונתן מקום לטום לבטא את עצמו בכל דרך שרצה. דרך הריאיון בתכנית ניתן להבין את אופן הייצוג של הסמים במשפחה בתקשורת, כן מנסים להעלות את המודעות לנושא ומנסים לחשוף עד כמה שאפשר גם את זווית ראייה זו בתוך עולם הסמים.
בנוסף לכך בחרתי להציג טרנד שנמצא לאחרונה ברשתות החברתיות שמעלה למודעות באופן מדויק ביותר את הנושא בו בחרתי לעסוק בעבודה שלי. לאחרונה נמצא טרנד באפליקציית "טיקטוק" בו ילדים מרחבי העולם משתפים תמונות של לפני ואחרי. הם משתפים תמונות של ההורים שלהם, אחים/ האחיות שלהם, חברים קרובים וקרובי משפחה שלהם לפני שהתחילו לקחת סמים ואחרי שלקחו סמים.
דוגמא לסרטון-https://vm.tiktok.com/ZSQquX4E /
בסרטון המתואר ניתן לראות ילדה אשר מראה תמונות מהילדות של אמא שלה , תמונות שלה כשהייתה קטנה עם אמא שלה , ההידרדרות לסמים והתמונות בסוף שהן תמונות מעצר שצולמו בתחנת משטרה. בסרטון כתוב " מה הסמים עשו לאמא היפה שלי"- ניתן להבין מהמשפט עד כמה האמא חסרה לילדה , ועד כמה היא אוהבת אותה ומתגעגעת אליה. תחת הסאונד בטיקטוק ניתן למצוא עוד מלא סרטונים כאלו שמראים תמונות של אנשים לפני שהשתמשו בסמים ואחרי שהשתמשו בסמים. דרך הסרטונים האלו , הילדים מעבירים מסר ברור ומובהק שמתקשר למסר אותו אני מנסה להעביר באמצעות העבודה שלי - וזה איך הסמים משפיעים על הסביבה הקרובה של האדם אשר משתמש בהם. רוב התגובות בסרטון מעודדות את הכתוב בסרטון ומשתפים סיפורים שלהם קרו או מנסים לעודד ולתמוך בילד/ הילדה אשר העלו את הסרטון. לא נמצאו תגובות אשר מעודדות שימוש בסמים מה שאומר שאולי כן הסרטונים הללו עובדים ומעלים מודעות לנושא כזה חשוב.
הילדים וגם עבודתי, מנסים להעלות למודעות את הנושא של פגיעה בסביבה הקרובה עקב התמכרות ובאים להראות עד כמה השימוש בסמים על ידי ההורים שלהם או הקרובים אליהם פגע בהם, ועד כמה הם מרגישים בחסרונם של ההורים שלהם. בנוסף , לדעתי זה קצת עצוב שיש כל כך הרבה סרטונים תחת הסאונד ( השיר שברקע הסרטון נהפך ל"טרנד" שמעלים תמונות של קרובים לפני שהשתמשו בסמים ואחרי שהשתמשו בסמים) , שכל סרטון מדבר על אותו הנושא העצוב הזה, כלומר קיימים המון ילדים בעולם אשר גודלו במשפחה בה ההורים מכורים לסמים. רוב הסרטונים נגמרים באותן התמונות, תמונות מעצר של ההורים בתחנת משטרה מה שאומר שרוב הזמן אין סוף טוב להתמכרות לסמים ושני הצדדים יוצאים בהפסד.
בבלוג שלי גם משתפת את החוויות שלה ודרך ההתמודדות שלה בתור אמא בעצמה : "ברגע שהפכתי לאמא יש לי שתי חוויות שונות: הזכרונות והחוויות שלי כבת לאמא נרקיסיסטית, ומצד שני החוויות שלי כאמא בעצמי, והתחושה שאני בעצמי לפעמים מתנהגת כמו אמא נרקיסיסטית. זה מבלבל. ומפחיד.
מהצד של החוויה שלי כילדה, אני מבינה היום שאמא שלי פשוט לא הייתה פנויה לראות אותי באמת. הרגשתי את זה כילדה, אבל זה התפרש אצלי כ"אני משעממת אותה". היום אני מבינה שזה כי היא לא ראתה שום דבר אצלי שהיא יכולה "להציל" ובכך להרגיש אמא טובה. לא היו לי בעיות, תמיד אצלי הכל היה בסדר (כלפי חוץ) והיא הרי נמשכה לאנשים עם בעיות. את כל ילדותי השקעתי בלנסות לגרום לה להרגיש אמא טובה. ובסוף הרגשתי כישלון חרוץ. בגיל 14 הוחלט שאעבור ללמוד בפנימיה, ואני נשארתי עם חוויה שנטשתי את אמא שלי. בסוף אני נטשתי אותה. מעולם לא עלה על דעתי שהיא זאת שנטשה אותי. מעולם עד עכשיו…"
בנוסף, היא משתפת גם את ההשפעות שהילדות עם אמא מכורה השאירו לה מאז ועד היום: "הבנתי שיש סיבות לכך שאני מתנהגת כמו אמא שלי – שזאת אולי הדרך שלי להרגיש קירבה אליה, כי לא הייתה לי שום דרך אחרת להיות קרובה אליה. למדתי קצת להיות בחמלה כלפי עצמי. לשים לב שכאשר אני מופעלת כי לוחצים לי על מנגנון הבושה, אני הופכת להיות ילדה קטנה בהתקף זעם נרקיסיסטי. שאני חוזרת להיות במקום שלא סיים להתפתח בילדות. שלא קיבלתי מקום ואישור כשביטאתי רגשות שליליים. אני עדיין חוקרת עם עצמי את הנושא הזה. אני עדיין לומדת כל יום מה מפעיל אותי, מתי אני מגיבה ממקום של החסך הזה, ואיך למלא את החלל במשהו אחר שירגיע אותי. איך לדבר עם עצמי ולשקף לי את מה שקורה לי כדי לא להיבהל מעצמי. אני לומדת מיינדפולנס כדי לשים לב מתי זה קורה וללמוד איך לעצור את "הרכבת". לא תמיד זה עובד. אני עדיין משתגעת לפעמים כשלא משתפים איתי פעולה. כשמסרבים להסכים עם מה שאני רוצה שיגידו. אבל אני קצת יותר יודעת לזהות מתי זה קורה ופחות להאמין לזה. זה כנראה תהליך של חיים שלמים…"
הבלוג של שלי מתאר את ההשפעות שיש לגדילה לצד הורה מכור לסמים , דבר אותו אני מנסה להעביר באמצעות הפרויקט שלי. המסר בפרויקט הוא שברגע שהאדם הקרוב אליי מתחיל להתנסות בסמים דבר זה גם משפיע עליי וניתן לראות זאת באופן ברור על שלי. עד היום היא מנסה למצוא את עצמה ולנסות ולטפל טראומה שנגרמה לה על ידי כך שגדלה בבית לא מתפקד. את כל ילדותה היא העבירה במחשבה כי היא האשמה במצב של אמה והיא מקור הבעיה במקום להבין שזאת לא אשמתה והיא בסך הכל ילדה.
מאמר דעה:
" התמכרות היא ברוב המוחלט של המקרים בעיה המערבת את כל המשפחה, ומשפחות רבות של מכורים סובלות ונפגעות מההתמכרות של בן המשפחה לא פחות מהמכור עצמו".
אי פעם חשבתם על המשפחה שלכם ועל החברים שלכם לפני מעשה או צעד שלכם? לא תמיד , נכון?
לדעתי, ציטוט זה משקף בצורה רבה את המסר שלי בפרויקט האישי. הפרויקט האישי שלי מדבר על הסבל שבו נמצאת הסביבה הקרובה של האדם המכור בזמן התמכרותו לסמים. האם ידעתם,כי המשפחה והחברים מושפעים מהדבר לא פחות מהמכור עצמו שמשתמש? ,וגם ילדים שגדלים לתוך משפחה בה אחד ההורים הוא מכור לסמים מושפעים מכך לאורך כל חייהם?. במהלך החקר שלי גיליתי עובדות רבות שחידשו, חידדו, והפתיעו אותי בנושא.
אחד המקורות שהופתעתי לגלות ועזרו לי מאוד בהכנת העבודה הוא הבלוג של שלי פורת " להיות האמא שתמיד רציתי ומעולם לא היה לי" ,הבלוג של שלי מורכב מהחוויות שלה בתור ילדה שגדלה לאמא אשר הייתה מכורה לסמים. בבלוג היא מדברת על נושאים רבים שהושפעו מכך שהיא גדלה בבית לאמא מכורה, היא מדברת על חוויות הילדות שלה בתור אחת שגדלה לאמא "נרקיסיסטית" , טראומות ילדות, תכונות המאפיינות נשים שגדלו בבית בלתי מתפקד ריגשית, מהי משפחה בלתי מתפקדת ואיך היא מתמודדת בתור אמא בעצמה לנסות ולא להיות כמו האמא שגידלה אותה. בבלוג צויינה עובדה ממחקר שנעשה האומר כי "ילדים הגדלים במשפחה בה ההורים מכורים לסמים סובלים מחסכים רגשיים שיכולים לפגוע בהתפתחותם הנפשית הנורמלית. מוצאים אצלם חוסר יכולת לשים לב לעצמם, למצוא את קולם האישי ולדאוג לעצמם." דבר זה רק מעיד על עד כמה גדולה ההשפעה של גדילה לצד מכור על המשך חייך , ועד כמה השימוש בסמים הוא לא דבר שחולף ברגע ונגמר, אלא דבר שמשפיע עלייך לאורך כל חייך ורודף אותך.
בנוסף לקשיים הנפשיים שמתלווים לחיי "המכור הפאסיבי" נמצאים גם קשיים פיזיים :"ילדים להורים מכורים נמצאים בסיכון גבוה פי 5 מהאוכלוסייה הרגילה לפיתוח התמכרות בעצמם. גם בשל קיומם של גורמים גנטים ותורשתיים , וגם בהתחשב בתהליכים התפתחותיים של חיקוי ולמידה של דרכי התמודדות במשפחה, הזדהות עם ההורה המכור וסביבה שמציעה הרבה יותר נגישות ולגיטימציה לחומרים ממכרים. במחקר שנעשה בישראל נמצא כי כ-150 תינוקות מכורים לסמים נולדים בארצנו מדי שנה. (לאמהות שהשתמשו בזמן ההיריון בהרואין וקוקאין) תינוקות אלו סובלים מיד עם לידתם מתסמונת גמילה חזקה וקשה שמתבטאת ב: הזעת יתר, בכי בלתי פוסק, התכווצויות בשרירים, איבוד נוזלים, רגישות לאור ולמגע וכו’. ברוב המקרים התינוקות מתגברים על התסמונת תוך מספר ימים אבל נשארים להם נזקים פיזיולוגים ונוירולוגים לכל החיים."( נלקח מתוך המאמר "לגדול במשפחה מכורה, עולמם של ילדי מכורים" של רונית שריג-אקרט.) מתוך דבר זה ניתן להבין עד כמה הסבל הוא גדול לילדים שגדלים לתוך מציאות כזו, מציאות שבכלל לא בחרו לחיות בה אלא נולדו להתקיים בה , עד כמה דבר זה הוא לא הוגן שילדים צריכים לעבור כזה סבל בגלל אנשים שקרובים אליהם שהחליטו על דעת עצמם להשתמש בסמים וליפול להתמכרות קשה מבלי להתחשב באחרים שקרובים אליהם או אפילו יותר גרוע, בילד שלהם , הדבר שאמור להיות הכי חשוב להם בעולם ולהוות להם מקור לדוגמא והשראה.
בנוסף, בל נשכח כמובן את הצד ההפוך של המקרה. כאשר הילד הוא זה שמכור לסמים ומעביר את ההורים שלו סבל בלתי יתואר, עד כדי מות הילד.
מטרתי היא להוביל שינוי ! גם הסביבה הקרובה של המכור מושפעת ונהרסת. אז חלילה, אם ברחת מהמציאות שלך בעזרת הסמים , תעצור ותחשוב פעמיים!!! לאיזו מציאות אתה מכניס את המשפחה והחברים שלך?
:ממצאים מהשטח
המחקר האישי שלי מתוך העבודה הקבוצתית שעוסקת בסמים הוא השפעת הסמים על הסביבה הקרובה של האדם המכור: המשפחה , החברים ועוד. במהלך המחקר המעמיק בו עסקתי כדי למצוא מידע על הנושא הגעתי לכמה עובדות מעניינות מתוך כל מחקר.
דרך הרקע התיאורטי על נושא העבודה שלי הגעתי לעובדה שמסכמת במשפט אחד את כל נושא עבודתי : "התמכרות היא ברוב המוחלט של המקרים בעיה המערבת את כל המשפחה, ומשפחות רבות של מכורים סובלות ונפגעות מההתמכרות של בן המשפחה לא פחות מהמכור עצמו." עלינו לא לשכוח שיש צד דו כיווני למשפט זה : הורים שמגדלים ילדים מכורים לסמים והורים מכורים לסמים אשר מגדלים ילדים. על שני כיוונים אלו ניתן למצוא בעבודתי פירוט שלם על הנושא כמו :ילדים להורים מכורים נמצאים בסיכון גבוה פי 5 מהאוכלוסייה הרגילה לפיתוח התמכרות בעצמם. גם בשל קיומם של גורמים גנטים ותורשתיים , וגם בהתחשב בתהליכים התפתחותיים של חיקוי ולמידה של דרכי התמודדות במשפחה, הזדהות עם ההורה המכור וסביבה שמציעה הרבה יותר נגישות ולגיטימציה לחומרים ממכרים ( וזאת על פי מחקר שנעשה בישראל ונמצא כי כ-150 תינוקות מכורים לסמים נולדים בארצנו מדי שנה (לאמהות שהשתמשו בזמן ההיריון בהרואין וקוקאין). כמובן שעלינו לא לשכוח גם את הבעיות הפיזיות, הפסיכולוגיות והחברתיות מהם לוקים תינוקות אשר נולדים להורים מכורים.
סקירת הספרות באמצעי המדיה שלי התמקדה באופן הסיקור של נושא הסמים בתקשורת מצד הסביבה הקרובה ( משפחה , חברים ועוד). פעמים רבות מנסה המדיה החדשה ( "אמצעי ניו מדיה") להעלות למודעות נושאים חשובים שלא מועלים הרבה לסדר היום התקשורתי. דווקא באמצעות מחקר זה גיליתי ומצאתי כי נושא העבודה שלי אינו עולה לכותרות רבות בתקשורת הרגילה ( טלוויזיה, אתרי חדשות ועוד) אלא מסוקרת מנקודת המבט של האנשים אשר חוו ילדות לצד הורים מכורים או שהתמכרו לסמים בגלל בעיות במשפחה- כלומר חוו את הנושא על בשרם. דווקא אמצעי "המדיה החדשה",רשתות חברתיות ,תקשורת מקוונת מבטאות את הפן האישי,הרגיש והאינטימי של המוענים- כולנו, כותבי ויוצרי המסר. אנשים אלו מטרתם להעלות את המודעות לנושא ולהעביר מסר ברור- לא להשתמש בסמים. נעשה שימוש ברשתות חברתיות, באמצעות בלוגים ופרופילים אישיים של אנשים אשר משתפים את הסיפור שלהם ברשת החברתית כדי ללמד לקח או סוג של מוסר השכל מהחוויה האישית שלהם.
במחקר האיכותי בו ראיינו כקבוצה את אילי לב- אמא לבן שנפטר מסמים ודומיניק שרמן- מכור לסמים לשעבר, הגיע לי הרעיון לעסוק בנושא השפעת הסמים על הסביבה הקרובה. דומיניק גדל כבן לאמא שהייתה אלכוהוליסטית וכך בעצם גילה את כל עולם ההתמכרות לראשונה , דומיניק הוא הדוגמא החיה לכל המחקרים והעובדות שהצגתי במהלך המחקר שלי, לא פלא שהתחיל לעשן סמים כבר מגיל 9, גיל צעיר מאוד. הוא עזר לנו להבין למה סמים גורמים ועד כמה השלכות נוראיות יש להם. גם לאחר שנגמלת מהדבר הזה, ההתמכרות הזאת, לא מפסיקה לרדוף אותך גם בחיים שאחרי. הוא נתן לנו את נקודת המבט שלו ודוגמא מסיפור אישי שהשתמשנו בהם בתוך הפרויקט. אילי לב היא אמא של עומר לב- בן 25 מגן יבנה שמת בדצמבר 2019 בגלל התמכרות לסמים ונמצא מחוסר הכרה בביתו בגלל שצרך כמות גבוהה של תרופות כנגד הסמים (אופיואיד שגם הוא נחשב כסוג של סם ממכר). את אילי ראיינו כדי להשיג נקודת מבט ממישהי שלא הייתה מכורה לסמים בעצמה אלא רק "עמדה מהצד", רצינו לדעת מה התחושה האישית שלה לגבי כל ההתמכרות לסמים ומות בנה ואיך היא מתמודדת עם זה. אילי לא ציפתה בחיים שדבר כזה יקרה לו והוא יאבד את חייו בעקבות הסמים. היא הסבירה שהוא בא מבית טוב, לא היה חסר לו כלום ובעצם עומר "נפל לתוך בור של סמים", שאם הייתה לו את ההבנה והמודעות להשלכות של הסמים זה לא היה קורה- בדיוק הסיבה למה בחרנו לעסוק בנושא הסמים בעבודתנו. אילי פועלת כרגע להנצחתו ולהגברת המודעות לבעיית השימוש בסמים ואלכוהול בישראל. היא רוצה להעיר את האנשים למציאות שקיימת כרגע בישראל שבו אין בית שלא נגוע בסמים. היא הקימה מיזם שנקרא " להאיר את עומר" על מנת למנוע מוות של עוד אנשים בגלל הסמים ולהנציח את בנה, עומר.
את המחקר הכמותי (הסקר) שלחנו בקרב 4 קבוצות בטווחי גיל שונים (נשים וגברים) ,לאחר שעיבדנו ואירגנו את כל ממצאי הסקר, עלו מסקנות ותובנות שונות שסייעו לנו בפרויקט.
על פי תשובות הסקר יצאנו עם מסקנות עיקריות שחידדו לנו דברים חשובים. הנתון הראשון הוא שיש המון אנשים שמכירים אנשים שמתו ונפגעו נפשית מסמים. בהתחלה כשכתבנו את הסקר והתחלנו את כל הפרויקט לא תיארנו לעצמנו שיש הכרה כזו גדולה לאנשים שמתו בגלל השימוש בסמים. היינו בטוחות שהתוצאות יצאו נמוכות יותר, לכן הופתענו מאוד כשגילינו על זה. המסקנה שאיתה יצאנו היא שמוות עקב שימוש גדול בסמים הוא דבר נפוץ ושיש המון אנשים שהכירו בעברם אנשים שהסמים גרמו להם לפגיעה רבה כל כך שגרמה להם לסיים את חייהם. תוצאה זו מהסקר חלחלה לנו בראש את המטרה העיקרית של הפרויקט- מניעה של מוות בעקבות סמים. הסקר רק הוכיח לנו עד כמה עבודתנו חשובה ולמה בעצם בחרנו בנושא הסמים לעבודתנו מלכתחילה, ושאם יש כזו כמות גדולה של אנשים שמכירים אנשים שנפגעו פיזית או נפשית מסמים זה אומר שיש לעשות שינוי גדול מאוד כדי להצליח במטרתנו.
במהלך הפרויקט הקבוצתי בנושא העמקנו בהשפעות הסמים וההשלכות שלהם, נתנו מקום לסמים מצד הסביבה הקרובה , אך לדעתי נושא זה לא זוכה לסיקור מלא בתקשורת ויש להביא לו מקום משל עצמו ולהביא גם להעלאת המודעות שלו. לכן החלטתי לעשות את עבודת החקר האישית שלי על נושא זה. לאחר המחקר המעמיק בעבודת החקר האישית בה עסקתי בנושא הסמים אך מזווית ראיה שונה- המשפחה והחברים של המכור לסמים ,הגעתי למסקנות וממצאים חדשים.
תחילה שעשיתי את העבודה חשבתי שלא קיימת כלל מודעות לנושא הסמים מצד הסביבה הקרובה למכור משום שתמיד כשהיו מדברים על נושא זה אף פעם לא הזכירו משפחה או חברים. לאחר העבודה המעמיקה וחיפוש אחר תכנים שיתאימו לעבודתי מצאתי כי הרשתות החברתיות הן דווקא אלה שנותנות מקום לנושא זה ואנשים רבים משתפים את הסיפור האישי שלהם והחוויה האישית שלהם בתור אלה שהיו הסביבה הקרובה לאדם המכור לסמים. תחילה שעשיתי את העבודה ציפיתי מרשתות השידור הגדולות והתקשורת לשים דגש על נושא זה משום שיש להם השפעה נרחבת על אנשים .במהלך העבודה גיליתי שאין כמעט התייחסות לנושא למעט מקרים בהם קורה מוות של אנשים בעקבות סמים ולדעתי פה מתחילה הבעיה, למה רק כאשר האדם נפטר שמים דגש על הנושא? - צריך להתחיל משורש הבעיה ובכלל לא להגיע למצב של מוות בעקבות סמים.
מתוך המאמרים האקדמיים אשר ניתחתי הגעתי למסקנה כי התמכרות היא ברוב המוחלט של המקרים בעיה המערבת את כל המשפחה, ומשפחות רבות של מכורים סובלות ונפגעות מההתמכרות של בן המשפחה לא פחות מהמכור עצמו. בתור דוגמא לכך ניתן לראות את שלי פורת, ילדה לאמא מכורה לסמים אשר פתחה בלוג בנושא שם היא מדברת על ההתמודדות שלה גם בתור ילדה שגדלה לאמא מכורה וגם בתור אמא לבנות אשר רוצה לגדל אותם בצורה הטובה ביותר כדי שלא יחוו את מה שהיא חוותה כשהייתה ילדה.
זאת ועוד, בסקירת הספרות במדיה ניתן דגש לא רק לבני נוער כמתבקש,אלא קיימת התייחסות מזווית חדשה וייחודית- לתינוקות אשר נולדים להורים מכורים. מצאתי כי ילדים להורים מכורים נמצאים בסיכון גבוה פי 5 מהאוכלוסייה הרגילה לפיתוח התמכרות בעצמם וגדלים בסיכון גבוה יותר לפיתוח בעיות פיזיות, פסיכולוגיות וחברתיות. כך שגדילה לצד הורה מכור לא רק מעצימה חוויות קשות אצל הילדים אלא גם מעמידה אותם בסכנה.
דרך העבודה הקבוצתית גיליתי על יותר ויותר השלכות של סמים ועד כמה דבר זה נפוץ ברחבי העולם, גיליתי על המון מקרי מוות של אנשים , ואפילו בנות בגיל שלי שמתו ממנת יתר לכן הנושא נגע בי מאוד והחלטתי לעשות את עבודתי עליו ואני לא מתחרטת לרגע.
לסיכום עבודתי אני ממליצה לתקשורת הציבורית ולרשתות השידור הגדולות לעשות שינוי באופן סיקור נושא הסמים, שיתבטא וידגיש חוויה אישית וסיפור אישי של אדם,להבדיל מנתונים רציונאליים וסיקור תמונת מצב כפי שבא לידי ביטוי כיום בסיקור התקשורתי.
אנשים מגלים יותר רגישות הזדהות וחיבור לנושא וחוויות אישיות וכך הדבר יסייע לעזור להעלאת המודעות.
בנוסף, שמחתי לגלות כי כן יש אנשים שחשוב להם לספר את סיפורם על מנת שנלמד מכך וכי הם ראו שאין סיקור בתקשורת לנושא, לקחו את המושכות לידיים שלהם ושיתפו מרצונם ברשת החברתית הגדולה את הסיפור האישי, דבר שאינו מובן מאליו. לכן אני פונה אל הציבור הרחב להתעניין בסיפורים אלו משום שאף פעם אי אפשר להגיד "לי זה לא יקרה ,ולחבר שלי זה לא יקרה", וכמובן אנשים שחוו סיפור דומה ורוצים לשתף את סיפורם גם רק יתרמו להעלאת המודעות לנושא זה וישפיעו עוד ועוד על אנשים.
:ביבליוגרפיה
הדרכת הורים , אתר עמותת "אל סם"
חיימוב אילי,ר. ורונאל, נ . " בצל ההתמכרות", אוניברסיטת תל אביב
http://mondrian.tau.ac.il/socialwork/ystudy/reports/ronel_2005.pdf
טל, א. " סימנים לזיהוי התמכרות בקרב בני נוער", מתוך האתר תמיכה רגשית ונפשית מרכז ד"ר טל
https://www.drtal.co.il/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8
מנאנטה,ד. (2020) סרטון קצר הלקוח מתוך אפליקציית", טיקטוק"
https://vm.tiktok.com/ZSQquX4E
פורת,ש. " מה זה אומר לגדול עם הורה נרקיסיסט" , הבלוג " להיות האמא שתמיד רציתי ומעולם לא הייתה לי"
http://sheliporat.com/narcissistic-parents/
רשף,ר. (2020), " תכנית אינטימי עם טום אביב", אתר מאקו
https://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/rafi_reshef_intimate-s2/VOD-4bdd0b9a058747102
שריג-ארקט, ר. (2016) "לגדול במשפחה מכורה, עולמם של ילדי מכורים", אתר נגמלים